הפוטנציאל של תרגול היוגה

חשוב לנו להיזכר ולהדגיש שלתרגול היוגה יש פוטנציאל גדול מדי של שיפור חיינו וחיי הסובבים אותנו. בהמולה של החיים ובלחצים שאנחנו נתונים בהם, אנחנו נוטים לעיתים קרובות לשכוח את זה. יש נטייה להתמקד בצד הפיזי של התרגול, לתרגל כדי להיות גמיש יותר, חזק יותר, להיראות יותר טוב, להיות בריא יותר. למשל, כאשר בגלל עומס לא תרגלנו כמה ימים, האם נגיד: "אוף, לא תרגלתי כמה ימים, הגוף שלי ממש נוקשה" או:  "אוף, לא תרגלתי כמה ימים, המיינד שלי ממש נוקשה"? ומתי נרגיש הצלחה גדולה יותר: כאשר הצלחנו בחירוק שיניים לעשות תנוחה קשה, למרות שמנטלית החוויה הייתה של לחץ, הישגיות ואמביציה, או כאשר שהינו בתנוחה פשוטה תוך ריכוז ושלווה?

הגוף, הוא חלק מהמערכת האנושית ויש לו חשיבות רבה, אבל צריך לראות את האדם כמכלול, ולזכור שהתרגול נועד ליצור טרנספורמציה של האדם כולו. צריך לחזור ולהיזכר בכך, במיוחד ברגעי קושי ומשבר, כאשר מתמודדים עם בעיות פיזיות או מנטליות. דווקא אז חשוב לזכור שהתרגול הוא לא רק בשביל כתפיים גמישות יותר, או כדי להצליח לעשות אורדווה דנוראסנה, אלא הוא מיועד להביא יותר שלווה ושמחה לחיינו. אבל כיצד התרגול יכול להביא ליותר שלווה ושמחה?

מורי היוגה קבעו עקרונות מסוימים שאם נתנהג על פיהם, חיינו יהיו שלווים וטובים יותר. פטנג'לי כתב על יאמה וניאמה ועל כך שגישה אכפתית וחברית (מייטרי), חמלה (קרונה), פרגון (מודיטה) ויציבות רגשית (אופקשה) (סוטרה I.33) יביאו לתודעה שקטה ומוארת.

אבל אין זה קל ליישם את העקרונות האלו. זה לא מספיק שנשמע על אהימסה או סאטיה כדי שהאלימות הטבועה בנו תתפוגג וכדי שנחיה באמיתות. לא קל להיות מהטמה גנדי. צריך להכיר בכך שיש בנו נטיות של תוקפנות ואלימות. אנחנו יכולים לחשוב שאי-אלימות היא ערך חשוב, אבל כיצד נתנהג כאשר נתקל בתוקפנות או באיום על מה שנתפס בעינינו כזכות לגיטימית שלנו?

לא מספיק לרצות להיות לא פוגעניים. פרשנט איינגאר אמר שהנטיות הטבעיות שלנו הן: הימסה (תוקפנות ואלימות), א-סאטיה (אי-אמיתות), סטייה (נטייה לקחת או להשתמש במה שלא שייך לנו), א-ברהמהצ'ריה (אי ריסון), ו-פריגרהה (רכושנות וצבירה) – כלומר ההפכים של חמשת היאמות של פטנג'לי. כדי לגבור על נטיות אלו דרושה טרנספורמציה, ולשם כך דרוש תרגול. תרגול בכל הרמות, תרגול פיזי (משמעת גוף), תרגול מנטאלי (משמעת מנטאלית), תרגול מחשבתי (משמעת של השכל) ותרגול של הלב. ואמנם פטנג'לי לא מסתפק בכך שהוא מתאר את הערכים היוגיים; הוא מתאר את הדרך כולה. בפרק 1 הוא מתאר מצבי תודעה גבוהים ובפרק 3 הוא מתאר טרנספורמציות של התודעה. הוא מצביע על האמצעים להשקטת תנודות התודעה (I.12); נותן חמישה ויטמינים שדרושים למתרגל  (I.20); סוקר את הקשיים והמכשולים שנפגוש בדרך (I.30-31) ואת הדרכים להתגבר עליהם (I.32-I.39). והכי חשוב, נותן לנו בפרק 2 מסגרת תרגול: האשטנגה יוגה, שמונת איברי היוגה שתרגול שלהם יטהר את התודעה ויביא לזריחה של אור החוכמה (II.28).

 

הפוטנציאל של התרגול הוא שינוי רדיקלי של חומר הגוף וחומר התודעה, שינוי שיכלול את האישיות כולה ויתבטא בהתנהגות שלנו, לא רק בחשיבה. מדע המוח המודרני גילה שמבנה המוח שלנו הוא גמיש וששינוי התנהגותי מתמיד, כמו תרגול פיזי או מנטלי יכול לשנות את המעגלים העצביים במוח – זו הוכחה מדעית לכך שחומר הגוף משתנה. אבל היוגים לא נזקקו להוכחות מדעיות וידעו שהתרגול יכול לשנות את חומרי הגוף והתודעה וליצור טרנספורמציה שתפחית את הסבל בחיינו ותסייע לנו למצוא יותר אושר בחיינו.

כאשר חומרי הגוף והתודעה משתנים, והתודעה הופכת להיות מעודנת, טהורה ואצילית יותר, נוכל להגיב באופן ספונטני בהתאם לערכים היוגיים הללו. לא יהיה צורך להטיף לאהימסה; האהימסה תנבע מאתנו באופן ספונטני. התגובות שלנו יהיו מאוזנות ומתחשבות יותר. נתנהג באופן טבעי לפי העקרונות היוגיים, כפי שאדם מואר או קדוש מתנהג.

זה הפוטנציאל של התרגול ובו אנחנו צריכים להרהר ולהיזכר. חשוב לזכור גם שפירות התרגול הם לא רק בשבילנו, אלא גם עבור כל הסובבים אותנו, משום שכאשר אנחנו מיטיבים עם עצמנו, ניטיב גם עם הסובבים אותנו. השינוי שמתחולל בפנימיות שלנו, ישתקף כלפי חוץ. כאשר נתנהג באופן טהור, ומאוזן ונהיה יותר מתחשבים ואכפתיים, יותר חומלים, יותר נדיבים ויותר שמחים בהצלחה של אחרים – כל האקולוגיה של חיינו תשתפר ואנשים שסביבנו יגיבו לשינוי. לכן הפוטנציאל של התרגול הוא לא רק עבורנו, אלא גם עבור אחרים. חשוב לזכור זאת משום שזה נותן משמעות רבה יותר וערך גדול יותר לתרגול שלנו ויכול לסייע לנו להתגבר על משברים ותקופות של קושי בתרגול.

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *