לחץ דם ויוגה – שאלות ותשובות

מאת: איל שפרוני

 

1. מהו לחץ דם ובאילו יחידות מודדים אותו? מהם שני הערכים אליהם מתייחסים במדידת לחץ דם? מהם הערכים שנחשבים תקינים?

לחץ דם הוא הלחץ שמפעיל הדם על דפנות כלי הדם. המונח לחץ דם מתייחס ללחץ דם עורקי בזרוע, אלא אם כן מצוין אחרת. לחץ הדם העורקי הוא הלחץ בעורקים המובילים דם לאיברי גוף (לא בעורקי הריאה), למשל בעורק הזרוע. לחץ הדם נמדד ביחידות של מילימטר כספית . (mmHg)

נהוג להתייחס לשני ערכי לחץ דם בולטים: לחץ דם סיסטולי, שהוא לחץ השיא בזמן התכווצות חדרי הלב, ולחץ דם דיאסטולי, שהוא הלחץ הנמוך ביותר בזמן הרפיית החדרים. ערכים תקינים עבור אדם בוגר בריא, בזמן מנוחה במצב ישיבה, נעים סביב לחץ סיסטולי של 120 מ"מ כספית ולחץ דיאסטולי של 80 מ"מ כספית (נכתב בצורה 120/80 מ"מ כספית). הערכים הממוצעים משתנים עם הגיל: הלחץ הסיסטולי עולה בהדרגה וברציפות ככל שהגיל עולה, בעוד הלחץ הדיאסטולי מגיע לשיא סביב גיל 55 ויורד בהמשך.

 

2. מהם הגורמים (במערכת זרימת הדם) שמשפיעים על לחץ הדם?

הגורמים המשפיעים על לחץ הדם הם: תפוקת הלב (בנפח לדקה), התנגדות כלי הדם, יחס נפח הדם לנפח כלי הדם וצמיגות הדם. לחץ הדם עולה עם כל אחד מהפרמטרים האלו, כלומר עולה ככל שעולה תפוקת הלב, ככל שגדלה התנגדות כלי הדם, ככל שיחס נפח הדם לנפח כלי הדם גדול יותר וככל שגדלה צמיגות הדם.

נוסחה המאפשרת להבין את השפעת הפרמטרים השונים על לחץ הדם הינה:

BP = CO x PVR = HR x VS x PVR

CO – תפוקת הלב

BP – לחץ דם

PVR – תנגודת כלי הדם

HR – קצב הלב

VS – נפח פעימה

תרופות לטיפול ביתר לחץ דם מפחיתות את נפח הדם ובכך את נפח הפעימה, התנגודת העורקית או תפוקת הלב  (או את צמיגותו נדיר שצריך להשפיע על צמיגות הדם).

 

3. מהן הסיבות ללחץ דם גבוה?

אף שמדובר במחלה שכיחה, אין תשובה מלאה לשאלה הזאת. עדיין איננו מכירים את כל הסיבות ללחץ דם גבוה.

כלי הדם עשויים מרקמת שריר. כשהשריר הזה מתכווץ, קטן הקוטר של כלי הדם. הקטנת קוטר של כלי דם גורמת להפעלת לחץ מוגבר על הדם שזורם בהם.

את מידת הכיווץ של דופנות כלי הדם קובעים הורמונים שונים, שבחלקם מופרשים מהכליות. גם כמות הנוזלים וכמות המלחים בגוף קובעות את נפח הדם שזורם בכלי הדם: ככל שכמות המים והמלח רבה יותר, כך גדל לחץ הדם. גם את כמות המים והנוזלים בגוף קובעות במידה מסוימת הכליות.

במטופלים קשישים קיים כנראה מנגנון נוסף שגורם ללחץ דם גבוה: ההתקשחות של כלי הדם.

הלב מתכווץ ומזרים אל העורקים הראשיים הרבה דם בזמן קצר (כ־70 מיליליטר בכחצי שנייה). אי־אפשר להזרים דם בקצב גבוה כל כך אל כל הגוף, ולכן הדם מצטבר זמנית בתוך העורקים הגדולים – שהם כלי דם גמישים שיכולים להתרחב ולהכיל באופן זמני את "עודף הדם" ולהזרים אותו בהדרגה אל המשך הצנרת – אל העורקים הקטנים יותר ואל הוורידים.

אפשר להשוות את כלי הדם הגדולים לבלון: הלב מתכווץ וממלא את הבלון, ואחר כך הבלון מתרוקן בהדרגה אל המשך הצנרת.

כידוע, כשאנחנו מנפחים בלון גמיש, לא צריך להתאמץ מאוד, ואפשר להכניס נפח גדול של אוויר בלי להפעיל לחץ חזק בעזרת הלחיים. לעומת זאת, כאשר אנחנו מנפחים בלון נוקשה, הרי בשביל להכניס אותה כמות של אוויר צריך להפעיל לחץ חזק בעזרת הלחיים.

ככל שאנשים מתבגרים, כלי הדם שלהם נעשים נוקשים יותר, ולכן הדם שנפלט מהלב צריך לדחוק בכוח רב יותר את דופנות העורקים הנוקשים, ולכן הלחץ שנוצר בהם הוא גבוה.

 

4. מהם גורמי הסיכון ללחץ דם גבוה?

גורמים שאינם ניתנים לשינוי

  • תורשה
  • מוצא אתני – מוצא אפרו-אמריקאי, סיכון גבוה יותר
  • גיל ומגדר – עד גיל 65 לגברים סיכון גבוה יותר; אח"כ לנשים (אולי בגלל תוחלת החיים)

גורמים שניתנים לשינוי

  • חוסר פעילות גופנית
  • עודף משקל
  • עישון
  • תזונה לא נכונה – בעיקר צריכה מופרזת של מלח ואלכוהול וכן חוסר באשלגן
  • תרופות וסמים
  • לחץ ומתח נפשי, דיכאון

מחלות: סוכרת, מחלות בכליות או בבלוטת התריס

 

5. מה נחשב ל"יתר לחץ דם" (HBP או hypertension)?

  • Normal blood pressure – Systolic 110 to 119 mmHg and Diastolic 70 to 79 mmHg
  • Elevated blood pressure – Systolic 120 to 129 mmHg and Diastolic 70 to 79 mmHg
  • Hypertension:
  • Stage 1 – Systolic 130 to 139 mmHg or diastolic 80 to 89 mmHg
  • Stage 2 – Systolic at least 140 mmHg or diastolic at least 90 mmHg

 

עם זאת קשה לקבוע מהו המצב הנורמלי כי הלחץ משתנה בהתאם לגיל: אצל ילדים הסיסטולי נע בין 75 ל-90 ואצל קשישים בתחום: 130-150. הלחץ גם משתנה כתוצאה ממחלות, צריכת סמים, משקאות (כמו קפה) וכו', וגם באופן רגעי בעת תנועה. לכן יש למדוד את לחץ הדם לפחות 3 פעמים ולהתייחס לממוצע המדידות. כמו-כן הערך ה"נורמלי" נמדד בחברה הלחוצה ואוכלת הבשר שלנו והוא לא בהכרח האידיאלי.

ההבדל העקרוני הוא שבקבוצה של לחץ דם דרגה 1 בדרך כלל קודם כל יש ניסיון טיפולי בעזרת שינוי באורח החיים ובקבוצה של לחץ דם דרגה 2 מהר מאוד עוברים לטיפול תרופתי.

מצבים מסוימים מוגדרים כ- malignant hypertension  והם כאשר יש לחץ דם סיסטולי של מעל 110-120 ובדרך כלל נלווים סימפטומים של כאב ראש או עייפות קיצונית.

טבלת ערכים ללחץ דם

 

6. האם HBP היא מחלה סימפטומטית?

לא, ללחץ דם גבוה אין כל סימפטומים ובכך סכנתו. ההשפעות השליליות שלו ניכרות רק לאחר זמן רב יחסית. כאשר אנחנו מלמדים תנוחות הפוכות ושואלים את התלמיד האם לחץ הדם שלו גבוה, אם מתברר שהתלמיד אינו יודע מה לחץ הדם שלו וגילו מעל 40 עלינו להמליץ לו בתוקף למדוד את לחץ הדם, כי מאוד יתכן שהוא גבוה.

 

7. עד כמה נפוץ לחץ דם גבוה?

20%  עד 40% מהמבוגרים סובלים מלחץ דם גבוה. ככל שמתבגרים כך גדל הסיכון ללחץ דם גבוה, ואחרי גיל 60 שכיחות המחלה הזאת היא יותר מ־60%. מדובר במחלה שבדרך כלל לא מחלימים ממנה אלא היא מלווה את האדם עד סוף ימיו (מחלה כרונית).

המחלה נפוצה מאוד. כשבעה מיליון בני אדם מתים מדי שנה בעולם מתופעת יתר לחץ דם וכמיליון ישראלים סובלים מ"יתר לחץ דם". במחקר שנערך בשנת 2000 נמצא ש- 26.4% מהאוכלוסייה הבוגרת לוקה ביתר לחץ דם – זה כמעט מיליארד איש! כשני שליש מאנשים אלו חיים בארצות לא מפותחות, כך שזו לא רק מחלה של המדינות המתועשות.

בארה"ב ההערכה היא שמחצית מהאוכלוסייה בין גיל 60 ל- 69 סובלת מיתר לחץ דם ו- 75% מהאוכלוסייה מעל גיל 70.

חשוב לציין כי בארה"ב רק כ- 70% מודעים לבעיה שלהם, 60%  מטפלים בה ורק כ 30% מצליחים לאזן את יתר לחץ הדם.

סביר להניח כי התמונה בישראל דומה.

 

8. מהם הנזקים של לחץ דם גבוה כרוני ומדוע הוא נקרא "הרוצח השקט"?

את יתר לחץ הדם (קרוי גם "לחץ דם גבוה") מכנים לרוב "הרוצח השקט", מפני שהאדם הסובל ממנו לעיתים קרובות אינו מודע לכך. רק אם לחץ הדם גבוה במיוחד (לחץ סיסטולי קרוב ל־200) הוא עלול לגרום לתסמינים כמו כאב ראש, שינויים בראייה, כאבים בחזה וקוצר נשימה. הסכנה בלחץ דם גבוה היא פגיעה מתמשכת בכלי דם של רקמות רגישות כגון הלב, כלי הדם בעין, ורקמת העצבים במוח שפגיעה בה עלולה לגרום לשבץ מוחי. פגיעה כזו בכלי דם גורמת לחסימה שלהם על ידי טרשת עורקים או לקרע בהם וסיבוכים אלו עלולים לגרום למחלות שונות או למוות.

כתוצאה מהתפתחות יתר לחץ דם עלולים להתפתח סיבוכים כגון: התקף לב, אירוע מוחי, כשל כלייתי, פגיעה בראייה ומצב של אי ספיקת לב. ככל שלחץ הדם גבוה יותר, כך התקופה הדרושה להתפתחות הסיבוכים מתקצרת. מכאן ברורה חשיבות הטיפול כבר בשלבים המוקדמים של הופעת לחץ הדם הגבוה.

באופן כללי כל עליה של 20 מילימטר כספית בלחץ הסיסטולי ו- 10 בלחץ הדיאסטולי מכפילים את הסיכון לתחלואה קרדיו-וסקולארית.

אבחון מוקדם וטיפול יכולים למנוע את הנזק ע"י הפחתה ב-40% בסיכון לאירוע מוחי וב-20% את הסיכון לאירוע לבבי, ובעצם להציל חיים.

 

9. האם לחץ דם נמוך הוא בעייתי?

לחץ דם נמוך עלול לגרום לסחרחורת, לבחילה ואף לאירוע מוחי חולף או אובדן הכרה, ובמקרים קיצוניים הוא מתבטא באירוע מוחי איסכמי[7], בהלם ואף במוות. אמנם, רוב האנשים בעלי לחץ דם נמוך באופן קבוע (שרובם הם נשים) הם רזים יותר, בעלי מסת שריר קטנה יותר ומוגנים יותר מאחרים מפני הפגיעות השונות של יתר לחץ דם בלב ובכלי הדם[8]. אך במצב של לחץ דם נמוך ממושך (כרוני), הוא עלול להוביל לעייפות יתר ובעיות ריכוז וקשור בדיכאון ובחרדה[9] וייתכן שגם לפגיעה קבועה בתפקודי הזיכרון והחשיבה (כגון דמנציה).

ערכי לחץ דם נמוכים מ-100 ממ"כ סיסטולי יכולים לגרום לתחושה של מעט עייפות ולסחרחורות, אך אינם מסוכנים.

 

10. מהם המנגנונים של הגוף לאיזון וויסות לחץ הדם?

מע' איזון לחץ הדם היא מורכבת ועדינה היא כוללת: קולטני לחץ (baro-receptors) שמצויים בכלי הדם, מרכזים במוח לרבות בלוטת ההיפותלמוס, בלוטות האדרנל, הורמונים שונים, ואיברי ויסות לחץ דם כמו הכליות, והלב. האיזון נעשה ע"י ויסות נפח ותנגודת העורקים, כמות הנוזלים בגוף, הדופק ועוד.

בדפנות העורקים יש שכבה של שריר חלק שנשלט ע"י מערכת העצבים האוטונומית. קיימים הורמונים שונים שגורמים להיצרות vaso-constriction או התרחבות vaso-dilation של כלי הדם. ובכך מעלים או מורידים את לחץ הדם.

 

11.מדוע לחץ נפשי עלול לגרום לעלייה של לחץ הדם?

יש קשר בין תגובת "הילחם-או-ברח" (fight of flight) לבין לחץ הדם. במצבי חירום פועלת המערכת הסימפתטית. כל כלי הדם שמוליכים דם לאיברים לא חיוניים נעשים צרים יותר, והעורקים שמוליכים לשרירי השלד מתרחבים. מאחר שיותר כלי דם מוצרים, קטן הנפח הכולל של כלי הדם ולחץ הדם עולה. תופעה זו יכולה להימשך גם לאחר שוך הסכנה משום שנותר לחץ נפשי שגורם גם באופן לא מודע לתגובה של stress ומפעיל את השלוחה הסימפתטית של המערכת האוטונומית.

מצב מתמשך של לחץ גורם לקולטני הלחץ להסתגל לערכים גבוהים יותר וכך יתר לחץ הדם הופך לכרוני.

 

12. מהן ההמלצות (הלא תרופתיות) של הרפואה המערבית לטיפול ב-HBP?

תזונה דלת שומן ומלח, פעילות גופנית, הורדת משקל, הפחתת המתח הנפשי.

 

13. אילו תנוחות רצוי לתרגל במקרה של לחץ דם גבוה ומאילו יש להימנע?

מומלץ לתרגל תנוחות כמו כפיפות קדימה ותנוחות ישיבה שמרגיעות ומשקיטות ומפעילות את המערכת העצבים הפרא-סימפתטית. אין לתרגל תנוחות הפוכות או תנוחות שיוצרות עומס רב על הלב.

 

14. מדוע אין לבצע תנוחות הפוכות כאשר יש HBP?

לחץ הדם שנגרם עקב התכווצות הלב מתווסף ללחץ ההידרוסטאטי. הלחץ ההידרוסטאטי שווה לגובה עמוד הנוזל שמעל ולמשקלו הסגולי. כאשר אדם עומד לחץ הדם ברגליים גדול בכ- 70 ממ"כ מאשר בגובה הלב (כלומר יכול להיות 190 במקום 120) ולחץ הדם בראש קטן בכ- 30 ממ"כ.

בתנוחה הפוכה לגמרי (כמו עמידת ראש) הלחץ ההידרוסטאטי בראש יכול להיות 100 ממ"כ. לכן הלחץ על כלי הדם במוח יכול להיות גדול.

אצל מתחיל יש מתח נפשי ומאמץ שרירי רב שגורמים לעלייה נוספת בלחץ הדם. הפחד מתנוחה הפוכה פועל גם ברמה הלא מודעת על מערכת העצבים ולכן על לחץ הדם.

צריך לזכור שיש מנגנונים שמווסתים את לחץ הדם והם פועלים כדי להפחית את הלחץ בראש. הגברת ההחזר הורידי שנובעת מתנוחות הפוכות גורמת להאטה של הדופק ולהורדת לחץ הדם. כך שהמנגנון הוא מורכב ולא כולו ידוע. אצל מתרגל בשל, אין פחד ואין מאמץ מוגזם ולכן כאמור, נמצא שאחרי תקופת הסתגלות קצרה בתנוחה ההפוכה, לחץ הדם בראש יכול אפילו לרדת לערכים נמוכים מהערכים הרגילים.

כמו-כן, תרגול מתמשך של תנוחות הפוכות גורם לכוונון של קולטני הלחץ לערכים נמוכים יותר ובכך מסייע לשמור על לחץ דם תקין גם בגיל מבוגר.

תוכלו לקרוא עוד על כך בספר:

A Physiological Handbook for Teachers of Yogasana, by Mel Robin

 

15. מהם העקרונות שלפיהם פועלים בתרגול יוגה (בשיטת איינגאר) במקרה של HBP?

עקרונות עבודה בתנוחות להורדת לחץ דם:

  • הדרגתיות: להתחיל עם תנוחות שבהן הראש מעל החזה, לעבור לתנוחות שבהן הראש בגובה החזה ולהמשיך לתנוחות שבהן הראש מתחת לחזה.
  • שמירת מרחב וחופש בשלושת הסרעפות.
  • בכפיפות קדימה, העיניים צריכות להיות מקבילות לרצפה.
  • הצוואר רך.
  • תמיכה לראש ליצירת שקט במוח.

תרגול יוגה יכול להועיל משום שהוא מפעיל את המערכת הפרה-סימפתטית וגורם לתגובה של הרפיה כללית. במצב של כפיפה קדימה הלב מצוי (כמו אצל בעלי חיים) מתחת לעמוד השדרה – לפי ב.ק.ס איינגאר, זהו מצב נוח יותר ללב ומאפשר לו מנוחה. המצב הזקוף של האדם יוצר עומס על הלב.

כאשר ניתן להוסיף תנוחות הפוכות יש לעשות זאת בסדר הבא:

  • סטובנדהה סרוונגאסנה
  • חצי האלאסנה (עם ספסל)
  • ויפריטה קרני
  • סרוונגאסנה
  • שירשאסנה

כמובן שיש להתקדם רק לאחר אינדיקציה לירידה של לחץ הדם.

שהייה באדהו מוקה ויראסנה לפני ואחרי התנוחה מומלצת מאוד משום שהיא מאפשרת לקולטני הלחץ ולמנגנוני הוויסות להסתגל לשינויים.

 

בשנת 2009 נערך מחקר ע"י בי"ס לרפואה של אונ' פנסילבניה שבו השתתפו 78 אנשים בעלי HBP (לחץ סיסטולי בין 130 ל-160). מחציתם טופלו בדרכים הקונבנציונאליות של הפחתת משקל, תזונה ופעילות גופנית ומחציתם באמצעות איינגאר יוגה (12 שעורים במשך 6 שבועות ותרגול בבית ע"י DVD). התוצאה הייתה שאחרי 6 שבועות הייתה ירידה בקבוצה הראשונה ולא בקבוצת היוגה, לעומת זאת, אחרי 12 שבועות הייתה ירידה משמעותית אצל קבוצת היוגה, אבל הקבוצה הראשונה חזרה לערכי הבסיס של תחילת הניסוי.

מחקר זה מתואר ביוגה ראהסיה Vol 17 No 2; 2010

במחקר רוחב נוסף שנעשה ב-2011 נמצא כי תרגול של איינגאר יוגה יכול להפחית את לחץ הדם ב 3-6 mmHg.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3145370/

לקריאה נוספת:

https://www.heart.org/en/health-topics/high-blood-pressure/understanding-blood-pressure-readings

 

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *