מהי יוגה? מבוא למתעניין

הספר "אור על היוגה" של מורה היוגה הוותיק והנודע ב.ק.ס. איינגאר נפתח כך:

"המילה יוגה נגזרת מן השורש יוג' בסנסקריט שפירושו לקשור, לצרף, להצמיד ולרתום בעול, לכוון ולמקד את תשומת הלב, להשתמש וליישם. כמו-כן, פירושו איחוד ושיתוף. זהו האיחוד האמיתי של רצוננו עם רצונו של האלוהים." (תרגום לעברית בהוצאת אסטרולוג)

אפשר לתאר את היוגה בדרכים רבות ושונות:

  • יוגה היא טכניקה להעצמה של היכולת האנושית ברמה הגופנית, המנטלית והרוחנית
  • יוגה היא דרך חיים רוחנית שתכליתה היא מימוש הפוטנציאל החבוי בנו
  • יוגה היא משמעת תרגול שבו האדם חוקר את השאלה העתיקה והחשובה ביותר: "מי אני?"
  • יוגה היא שחרור: שחרור מסבל, מהתניות, מדפוסי חיים שגויים ולא מועילים
  • יוגה היא אחדות של האדם עם אלוהיו או אחדות של הגוף, הנפש והנשמה

אלו מלים גבוהות. התלמיד שמתחיל לתרגל יוגה נתקל בתחילת דרכו במגבלות של גופו וצריך להשקיע מאמץ ולא אחת להתגבר על כאבים שנובעים ממתיחת שרירים שלא פעלו זמן רב. כל אחד מאתנו שאל ודאי את עצמו בשלב זה מה ההבדל בין זה לבין התעמלות. ואמנם ביוגה משתמשים בגוף, האסאנות הן תנוחות גוף שונות שאותן לומדים בשעורי היוגה והן מהוות נדבך חשוב במסורת התרגול היוגית. לכאורה, תרגול אסאנות דומה להתעמלות, אבל ההבדל הוא שהמטרה ביוגה היא עבודה על ההכרה או המיינד (mind). המטרה של תרגילי התעמלות היא פיזית – שכלול היכולת של הגוף ושמירה על כושרו ובריאותו, בעוד שהמטרה של תנוחות היוגה היא מנטלית – שכלול היכולת של המיינד והשגת איכויות כמו: התמקדות, שקט, ריכוז, שלווה ושמחה. מובן שלתנוחות היוגה יש יתרונות בריאותיים רבים, למעשה תנוחות היוגה הם אמצעי אידיאלי לשמירה על בריאות וחיוניות הגוף, אבל זהו רק מוצר לוואי ולא מטרה.

יש כמה הבדלים בולטים בין תרגילי התעמלות לתנוחות היוגה וכולם נובעים מההבדל במטרה שהוזכר לעיל. למתבונן מבחוץ ההבדל הבולט הוא שתנוחות היוגה אינן דינאמיות אלא נעשות תוך שהייה של זמן ממושך יחסית (מדקות אחדות ועד עשרות דקות) בתנוחה אחת. הבדל נוסף הוא הדגש על הנשימה – הנשימה היא חלק בלתי נפרד מתנוחת היוגה; למעשה לכל אסאנה יש שלושה רכיבים: תנוחת גוף, מצב נשימה ומצב מנטלי – כלומר הגוף הוא רק מרכיב אחד, מרכיב חיוני וחשוב, אבל הוא כשלעצמו אינו יוצר אסאנה. הבדל נוסף הוא המגוון הרחב של תנוחות היוגה: תנוחות אלו מפעילות את כל התנועתיות שמפרקי הגוף מספקים. ישנן תנוחות הנעשות בעמידה, בישיבה בשכיבה, תנוחות איזון, פיתולים, תנוחות הפוכות (כמו עמידת ראש) ועוד. הבדל מהותי נוסף הוא מיקוד המודעות בגוף ובנשימה; תרגילי כושר והתעמלות אפשר לעשות במהלך צפייה בטלוויזיה (כמו שנהוג בחדרי כושר) או תוך הרהור בנושאים אחרים, אבל כך אי אפשר לתרגל יוגה. אסאנה אינה יכולה להיעשות באופן מכאני ומחייבת ריכוז ותשומת לב מלאה לכל מה שנעשה בגוף, בנשימה ובמיינד, תוך ביצוע התנוחה.

תנוחות היוגה הן מאוזנות מבחינת העבודה הגופנית, אין כאן כל מטרה של תחרות או ראווה. התנוחות מפתחות בעת ובעונה אחת גמישות וחוזק. איזון היא אולי מילת המפתח של תרגול האסאנות. צריך לאזן את המאמץ עם ההרפיה, את המתיחה עם השחרור, את חיזוק השרירים עם הגמשתם, את מתיחת צד ימין עם צד שמאל, את מתיחת החלק האחורי עם החלק הקדמי, את הגוף כולו על רגל אחת או על הראש וכו'. בהתחלה, אולי לא מרגישים שהתרגול גורם שינוי גדול בחיים, אבל בהדרגה ועם התמדה, התכונות של גמישות ואיזון חורגות מהרמה הפיזית ומבעבעות למיינד. אז תרגול היוגה מתחיל להשפיע על החיים שלנו, גם מחוץ למזרון או מחוץ לחדר התרגול. גמישות היא גם גישה לדברים ולא רק תכונה של השרירים, אנחנו לומדים לא לשפוט דברים בנוקשות ולראות עוד צדדים של המציאות שאנו חווים; אנחנו לומדים להתייחס לדברים ביתר איזון ושלווה, ועל-ידי-כך משתחררים מתגובות רגשיות מוגזמות. לפתע אנחנו מבחינים שאירועים שעד לא מכבר היו מסעירים אותנו; מצערים, מרגיזים, מאכזבים מתסכלים וכו', הופכים להיות פחות מסעירים ואנחנו מסוגלים להתייחס אליהם בצורה מאוזנת וביתר שוויון-נפש. כך אנחנו מסוגלים לשפוט אירועים ואנשים באופן נכון יותר, מבזבזים פחות אנרגיה על מאבקים מיותרים, ובאופן כללי הופכים לשבעי-רצון ומאושרים יותר.

קצת על הפילוסופיה של היוגה

יוגה היא דרך עתיקה-חדשה: היא עתיקה כי היא מופיעה בתרבות ההודית לפני אלפי שנים; היא חדשה ורעננה כי האדם המתרגל צריך ליצור אותה יום-יום בעצמו, באמצעות התרגול האישי שלו. כל אדם נתקל בשאלות כמו "מה משמעות חיי?", "מהו המוות שמצפה לי בסוף הדרך?", "מדוע יש סבל והאם אפשר להימנע ממנו?", "כיצד יש לחיות באופן שיבטיח איזון והרמוניה?" – הפילוסופיה של היוגה מציעה תשובות לשאלות אלו ומצהירה שיש דרך להשתחרר מהסבל ולהגיע לאושר עילאי ותמידי.

אך היוגה אינה תרופת קסם. דרך היוגה היא ארוכה ותובענית; ההולך בה נדרש להתמסרות ולמשמעת עצמית. עם זאת, היוגה איננה סיגוף (כפי שנוטים לחשוב אנשים מסוימים). אין צורך לחכות עד שנזכה בשחרור או בהארה כדי להפיק תועלת מתרגול יוגה – היוגה מביאה פירות מיד בתחילת הדרך: אחרי תרגול יוגה, אפילו לא ארוך במיוחד, אנו חשים שלווים ורגיעה, מרגישים קלות, בריאות ורעננות, נהנים מיכולת ריכוז והתמקדות ומפתחים גישה אופטימית לחיים. ככל שמתקדמים בדרך היוגה כך גדלה התמורה – ככל שההשקעה גדלה כך גדלים הפירות.

למרות שהמטרה הסופית של היוגה היא ברמה הרוחנית, הרי שליוגה יש השפעות חיוביות גם במישור הגופני, המנטלי, הרגשי והשכלי. במישור הגופני היוגה שומרת את גופנו בריא חזק וגמיש; היוגה היא הרפואה המונעת הזולה ביותר – אין צורך בשום אמצעי עזר יקרים. תרגול מתמיד של יוגה שומר את כל המערכות הפנימיות שלנו בתפקוד אופטימאלי. תרגול היוגה מסתייע במערכות השלד והשרירים כדי לפעול על: הנשימה, העיכול, מערכת ההזרמה, ההפרשות הפנימיות ומערכות פיזיולוגיות נוספות. בריאותנו תלויה בתפקוד תקין של מערכות אלו; תנוחות היוגה שכוללות מתיחות, פיתולים, כפיפות וכו' משפרות את תפקודן. שיפור תהליכי הנשימה והזרמת הדם לכל תאי הגוף, שומר על הבריאות והחיוניות של כל תאי הגוף, ותהליכי ההזדקנות מעוכבים במידה רבה.

כל איברי החושים נהנים מתרגול היוגה ושומרים על תפקוד תקין במשך שנים ארוכות. היוגה גורמת להכרה שלנו להיות צלולה ושלווה ולרגשות להיות מאוזנים. במישור השכלי היוגה משפרת את הזיכרון, יכולת החשיבה והיצירתיות; מחשבתנו הופכת להיות ממוקדת בהירה וחדה, תפיסת המציאות שלנו משתפרת וכושר השיפוט והאבחנה נעשה טוב יותר. היוגה פותחת את ליבנו לאהבת הבריות ומכשירה אותנו להיות אנשים מוסריים ומצפוניים ולתרום לסביבה ולחברה שבה אנו חיים.

היוגה אינה מבוססת על אמונה אלא על התנסות, היא איננה דוקטרינה שעליך לקבל באופן עיוור, אלא דרך שמערבת תרגול ולימוד שמטרתו להכיר טוב יותר את גופנו, את מחשבתנו, את האופן שבו אנו קולטים וחווים את העולם ואת האמת הרוחנית הפנימית שחבויה, לדברי החכמים והקדושים מעבר למגוון הצורות וריבוי הרשמים שהעולם מציג לפנינו.

יוגה היא אמנות הפעולה (בסנסקריט: karma), הידיעה (בסנסקריט: jnana), ההתמסרות והאהבה (בסנסקריט: bahkti). ההנחה הבסיסית שמופיעה בכתבים היוגיים היא שהחיים על פני אדמות רוויים בסבל (בסנסקריט dukha). לפי היוגה הסבל נובע מבלבול ומראייה שגויה של המציאות (בסנסקריט avidia – השורשvid פירושו ראייה והקידומת a היא קידומת השלילה בסנסקריט). כדי להפסיק את הסבל וכדי למנוע סבל עתידי, עלינו לפתח ראיה נכונה ובהירה, עלינו להבין את השורשים של הבלבול או אי-הידיעה. לשם כך עלינו להכיר את מכשיר הראייה עצמו: את התודעה (בסנסקריט citta, באנגלית mind או consciousness), ולטהר אותה כך שכמו ראי מלוטש תשקף את המציאות במדויק. עלינו לטהר את התודעה מהתניות, מדעות קדומות, מתפיסות שגויות ומכל מה שמביא לחוסר איזון והרמוניה.

יוגה היא אפוא חזרה אל טבענו האמיתי, הטהור, הראשוני והספונטאני. היוגי אינו נזקק במסעו אל האמת לאמצעים כלשהם אין לו מקדש פרט לגופו, מחשבתו ויכולת ההתבוננות שלו. בכל יום, שאני מתרגל אני חש בברכה העצומה הצפונה בתרגול זה ומצר על כך שאנשים רבים כל-כך עדיין לא גילו את מקור השמחה הזה. מעל לכל, יוגה בשבילי היא חוויה של גילוי ושל שמחה, יוגה היא ברכה לפרט ולחברה כולה!

"יוגה היא השקטה מוחלטת של תנודות המחשבה" יוגה סוטרות של פטאנג'אלי

"יוגה היא אור, לאחר שיודלק הוא לא ידעך לעולם. ככל שהתרגול טוב יותר כך הלהבה בהירה יותר" ב.ק.ס. איינגאר

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *