סוטרות היוגה – בתרגום לאנגלית (של ב.ק.ס. איינגאר) ולעברית (של דני רוה)

באתר ויקיפדיה כתוב כך על סוטרות היוגה של פטנג'לי:

סוטרות היוגה של פטנג'לי הן 196 אימרות פילוסופיות בסנסקריט המהוות את ספר היסוד לתרגול רוב סוגי היוגה ברחבי העולם, זה למעלה מ-2000 שנה[1]. טקסט זה מגדיר את מה שנחשב ל"יוגה הקלאסית", הוא תורגם ומתורגם לאורך המאות השונות, על ידי פילוסופים, מורים ליוגה ואנשי רוח.

פטנג'לי היה הראשון שאסף, ערך וגיבש את האזכורים והעקרונות של אימרות היוגה לידיי משנה סדורה, אף שאלה כבר אוזכרו בכתבים קדומים יותר, כגון: אופנישדות (Upanishads)[2], הוודות, ובהגאוואד גיטה (Bhagavad-Gita)[3]. בעוד ההוגים האחרים שוזרים את עקרונות היוגה באלים, סאגות סבוכות, וברעיונות שאינם מקובלים בדתות מסוימות, היוגה סוטרות של פטנג'לי כתובות באופן מתומצת, מקיף ומדויק ומצטיינות בפתיחות המשתמעת מהן[4]. היוגה סוטרות של פטנג'לי היו לטקסט רב השפעה והפכו לאחת משש הדרשנות (האסכולות) של הפילוסופיה ההודית[5].

Samadhi Pada

 sanskrit textB.K.S. Iyengarדני רוה
1atha yoga anushasanamWith prayers for the divine blessings, now begins an exposition of the sacred art of yogaועכשיו, הוראת היוגה
2yogash chitta vritti nirodhahYoga is the cessation of the movements of consciousnessיוגה היא השקטת הפעילות המנטלית
3tada drashtuh svarupe avasthanamThen, the seer dwells in its own true splendorאז שרוי הרואה במצבו הטבעי
4vritti sarupyam itaratraAt other times, the seer identifies itself with the fluctuating consciousnessאלמלא כן, הוא מזדהה עם הפעילות המנטלית
5vrittayah pancatayah klishta aklishtaThe movement of consciousness are fivefold. They may be cognizable or non-cognizable, painful or non-painful.הפעילות המנטלית נחלקת לחמישה סוגים, והיא עשויה להיות מכאיבה או בלתי-מכאיבה
6pramana viparyaya vikalpa nidra smritayahThey are caused by correct knowledge , illusion, delusion, sleep and memoryתפיסה נכונה, תפיסה שגויה, המשגה ריקה, שינה וזיכרון

 

7pratyaksha anumana agamah pramanani

 

Correct knowledge is direct, inferred or proven as factualתפיסה נכונה מושתתת על נתוני החושים, היקש שכלי ועדות מוסמכת
8viparyayah mithya jnanam atad rupa pratistham

 

Illusory or erroneous knowledge is based on non-fact or the non-realתפיסה שגויה היא תפיסה מוטעית של אובייקט, לא כפי-שהוא

 

9shabda jnana anupati vastu shunyah vikalpahVerbal knowledge devoid of substance is fancy or imaginationהמשגה ריקה מושתתת על מילים שאין מאחוריהן אובייקט אמיתי
10abhava pratyaya alambana vritti nidraSleep is the non-deliberate absence of thought-waves or knowledgeשינה היא פעילות מנטלית המתייחסת למה שאיננו-קיים
11anubhuta vishaya asampramoshah smritihMemory is the unmodified recollection of words and experienceזיכרון הוא שימור של אובייקט שנחווה בעבר
12abhyasa vairagyabhyam tan nirodhahPractice and detachment are the means to still the movements of consciousnessהשקטתה (של הפעילות המנטלית) נעשית על-ידי אימון והרפיה
13tatra sthitau yatnah abhyasaPractice is the steadfast effort to still these fluctuationsאימון הוא מאמץ להשיג יציבות בכך
14sah tu dirgha kala nairantaira satkara asevitah dridha bhumihLong, uninterrupted, alert practice is the firm foundation for restraining the fluctuationsהאימון מכה שורש כאשר הוא נעשה בתשומת-לב, לאורך זמן ובלא הפסקה
15drista anushravika vishaya vitrishnasya vashikara samjna vairagyamRenunciation is the practice of detachment from desiresהרפיה היא מודעות לעוצמה המושגת על-ידי אי-השתוקקות לאובייקטים נראים ונשמעים
16tat param purusha khyateh guna vaitrshnyam

 

The ultimate renunciation is when one transcends the qualities of nature and perceives the soulהרפיה מוחלטת היא מצב שבו רואים את פּוּרוּשָה, וכתוצאה מכך חדלה ההשתוקקות ביחס לַגוּנוֹת
17vitarka vichara ananda asmita rupa anugamat samprajnatahPractice and detachment develop four types of samadhi: self-analysis, synthesis, bliss, and the experience of pure being(סָמָאדְהִי) שיש בו מאפיינים של מחשבה, התבוננות, תחושת-אושר ותחושת-אני נקרא "(סמאדהי) הכרתי".
18virama pratyaya abhyasa purvah samskara shesha anyahThe void arising in these experiences is another samadhi. Hidden impressions lie dormant, but spring up during moments of awareness, creating fluctuations and disturbing the purity of the consciousness(הסָמָאדְהִי) האחר ("סמאדהי על-הכרתי") מושג כתוצאה מתרגול השקטת הפעילות המנטלית ונותרים בו רק הרישומים הקָרְמִיִים (הסָמְסְקָארוֹת(
19bhava pratyayah videha prakriti layanam

 

In this state, one may experience bodilessness, or become merged in nature. This may lead to isolation or to a state of loneliness(במקרה של היוגים) "חסרי-הגוף" ו"אלה שהתמזגו עם פרקרטי", (הסמאדהי מושג) מלידה
20shraddha virya smriti samadhi prajna purvakah itareshamPractice must be pursued with trust, confidence, vigour, keen memory and power of absorption to break this spiritual complacencyהאחרים (זוכים בסמאדהי על-הכרתי) בזכות אמונה, כוח, זיכרון, סמאדהי (הכרתי) ותובנה
21tivra samvega asannah

 

The goal is near for those who are supremely vigorous and intense in practiceהנחושים בעלי הדחף החזק קרובים (לסמאדהי)
22mridu madhya adhimatra tatah api visheshahThere are differences between those who are mild, average and keen in their practiceכתוצאה מכך (שהדחף עשוי להיות) חלש, בינוני או חזק ישנו גם הבדל (במידת הקירבה לסמאדהי)
23ishvara pranidhana vaOr, the citta may be restrained by profound meditation upon God and total surrender to Himאו (שהסמאדהי יושג) על-ידי התמסרות לאל
24klesha karma vipaka ashayaih aparamristah purusha-vishesha ishvaraGod is the Supreme Being, totally free  from conflicts, unaffected by actions and untouched by cause and effectהאל הוא פּוּרוּשָה מיוחד שאינו מוכתם על-ידי גורמי-המכאוב (קְלֵשוֹת), פעולות, תוצאותיהן והרישומים שהן מותירות
25tatra niratishayam sarvajna bijamGod is the unexcelled seed of all knowledgeבו טמון הגרעין המוחלט של ידיעת-הכל
26purvesham api guruh kalena anavachchhedatGod is the first, foremost and absolute

Guru ,unconditioned by time

הוא הגורו אפילו של הקדמונים, משום שאין הוא כבול על-ידי הזמן
27tasya vachakah pranavahHe is presented by the sacred syllable aum, called prenavaהסמל שלו הוא ההברה אוֹם
28tat japah tat artha bhavanamThe mantra aum is to be repeated constantly, with feeling, realizing its full significanceשינון ההברה אוֹם מאפשר להבין את פישרה
29tatah pratyak chetana adhigamah api antaraya abhavash cha Meditation on God with the repetition of aum removes obstacles to the mastery of the inner selfכתוצאה מכך המודעות מופנית פנימה והמכשולים נעלמים
30vyadhi styana samshaya pramada alasya avirati bhranti-darshana alabdha-bhumikatva anavasthitatva chitta vikshepa te antarayahThese obstacles are disease, inertia, doubt, heedlessness, laziness, indiscipline of the senses, erroneous views, lack of perseverance, and backslidingהמכשולים המסיחים את הדעת הם: מחלה, עייפות, ספק, אי תשומת-לב, עצלות, התפזרות, דעות כוזבות, אי-השגת מדרגה מסוימת ואי- יציבות
31duhkha daurmanasya angam-ejayatva shvasa prashvasah vikshepa sahabhuvaSorrow, despair, unsteadiness of the body and irregular breathing further distract the cittaהסימפטומים של היסח-הדעת הם כאב, תסכול, רעד איברים ונשימה לא נכונה
32tat pratisedha artham eka tattva abhyasah

 

adherence to single-minded effort prevents these impedimentsכדי לסלק אותם (את המכשולים) האימון צריך להתמקד בעיקרון אחד
33maitri karuna mudita upekshanam sukha duhka punya apunya vishayanam bhavanatah chitta prasadanamThrough cultivation of friendliness, compassion, joy, and indifference to pleasure and pain, virtue and vice respectively  , the consciousness becomes favorable disposed, serene and benevolentכתוצאה מתרגול גישה חברית כלפי הנהנים, חמלה כלפי הסובלים, שמחה ביחס לטהורים ושוויון-נפש כלפי הרעים, התודעה מתבהרת
34prachchhardana vidharanabhyam va pranayamaOr, by maintaining the pensive state felt at the time of soft and steady exhalation and during passive retention after exhalationוגם על-ידי הוצאת אויר ועצירת הנשימה
35vishayavati va pravritti utpanna manasah sthiti nibandhaniOr by contemplating and object that helps to maintain steadiness of the mind and consciousnessיציבות התודעה מושגת גם כשמתחילה פעילות של חושים (עיליים
36vishoka va jyotishmatiOr, inner stability is gained by  contemplating a luminous , sorrowless, effulgent lightוגם כתוצאה משלווה מזהרת
37vita raga vishayam va chittamOr, by contemplating on enlightened sages who are free from desires and attachments, calm and tranquil, or by contemplating divine objectsוגם כשהתודעה פונה לאובייקטים מבלי להיקשר אליהם
38svapna nidra jnana alambanam vaOr, by recollecting and contemplating the exercise of dream-filled or dreamless sleep during watchful, waking stateוגם כתוצאה מידיעה המושגת בזמן שינה עם או בלי חלום.
39yatha abhimata dhyanat vaOr, by meditating on any desired object conducive to sreadiness of consciousnessוגם כתוצאה ממדיטציה על כל אובייקט ש(המודט) יחפוץ בו
40parma-anu parama-mahattva antah asya vashikarahMastery of contemplation brings the power to extend from the finest particle to the greatestשליטתו של (היוגי שתודעתו יציבה) מגיעה מהחלקיק הקטן ביותר ועד הישות הגדולה ביותר
41kshinna-vritti abhijatasya iva maneh grahitri grahana grahyeshu tat-stha tat-anjanata samapattihThe yogi realize that the knower, the instrument of knowing and the known are one, himself, the seer. Like a pure transparent jewel, he reflects an unsullied purityמבחינתו של מי שפעילותו המנטלית פחתה, שהוא כמו אבן-חן שקופה, ישנה התמזגות (סָמָאפָּטִּי) של התופס, התפיסה ומה שנתפס
42tatra shabda artha jnana vikalpah sankirna savitarka samapattihAt this stage, called Savitarka samapatti, the word, meaning and content are blend, and become special knowledgeהתמזגות הכרתית (סָ-וִיטָרְקָא סָמָאפָּטִּי) היא כזו שמתערבבים בה המילה, האובייקט שאותו היא מציינת, ידיעה והמשגה ריקה
43smriti pari-shuddhau svarupa-shunya iva artha-matra nirbhasa nirvitarkaIn Savitarka samapatti,the difference between memory and intellectual illumination is disclosed; memory is cleansed and consciousness shines without  reflection(התמזגות) על-הכרתית (נִיר-וִיטָרְקָא) מתחוללת כאשר הזיכרון מטוהר (מתכניו), התודעה כמו-מתרוקנת מטבעה שלה והאובייקט לבדו מפציע (בה)
44etaya eva savichara nirvichara cha sukshma-vishaya vyakhyataThe contemplation of subtle aspects is similarly explained as deliberated (savitarka samapatti), or non-deliberrated (nirvicara samapatti)באותו אופן מוסברים (שני סוגי התמזגות נוספים:) זה שיש בו התבוננות (סָ-וִיצָ'ארָא) וזה שהוא מעבר-להתבוננות (נִיר-וִיצָ'ארָא), שהאובייקטים שלהם מעודנים יותר
45sukshma vishayatvam cha alinga paryavasanamThe subtlest level of nature (prakrti) is consciousness. When consciousness dus-solve in nature, it loses all marks and becomes pureהאובייקטים עשויים להיות מעודנים עד כדי היעדר-תכונות
46tah eva sabijah samadhih

 

The state of Samadhi described in the previous sutras are dependent upon a support or seed, and are termed sabijaכל אלה נכללים בקטגוריית הסמאדהי המכוון לאובייקט
47nirvichara vaisharadye adhyatma prasadah

 

From proficiency in nirvicara samapatti

comes purity. Sattva or luminosity flows undisturbed, kindling the spiritual light of self  

כשההתמזגות שהיא מעבר-להתבוננות (נִיר-וִיצָ'ארָא סָמָאפָּטִּי) נעשית צלולה, מושגת בהירות ביחס לעצמי
48ritambhara tatra prajnaWhen consciousness dwells in wisdom, a truth-bearing state of direct spiritual perception dawnsזהו מצב של תובנה אמיתית
49shruta anumana prajnabhyam anya-vishaya vishesha-arthatvatThus truth-bearing knowledge and wisdom is distinct from and beyond the knowledge gleaned from books, testimony or inference(תובנה) זו שונה במהותה מ(הידיעה המושגת) על-ידי עדות מוסמכת או היקש שכלי, משום שיש לה מטרה ספציפית (כלומר שחרור)
50tajjah samskarah anya samskara paribandhi A new life begins with this truth-bearing light. Previous impression are left behind and new ones are preventedהסָמְסְקָארָה שהיא (התובנה האמיתית) יוצרת בולמת סמסקארות אחרות
51tasya api nirodhe sarva nirodhat nirbijah samadhihWhen that new light of wisdom is also relinquished , seedless Samadhi dawnsכאשר אפילו היא (הסמסקארה של התובנה האמיתית) נמוגה, כתוצאה מכך שהכל נמוג, זהו סמאדהי בלא-אובייקט


Sadhana Pada

 sanskrit textBKS Iyengarתרגום של דני רוה
1tapah svadhyaya ishvara-pranidhana kriya-yogahBurning zeal in practice, self –study of scriptures, and surrender to God are the acts of yogaהיוגה של הפעולה (קְרִיָא-יוגה) מורכבת מטָפָּס, לימוד-עצמי והתמסרות לאל
2samadhi bhavana arthah klesha tanu karanarthah cha The practice of yoga reduces afflictions and leads to samadhiמטרתה היא השגת סמאדהי והפחתת גורמי-המכאוב
3avidya asmita raga dvesha abhinivesha kleshaThe five afflictions which disturb the equilibrium of consciousness are; ignorance or lack of wisdom, ego, pride of the ego or the sense of 'I', attachment to pleasure, aversion to pain, fear of death and clinging to lifeגורמי-המכאוב הם: בערות, תחושת-אני, היקשרות, סלידה והיצמדות-לחיים
4avidya kshetram uttaresham prasupta tanu vicchinna udaranamLake of true knowledge is the source of all pains and sorrows whether dormant, attenuated, interrupted or fully activeבערות (אָוִידְיָא) היא השדה המצמיח את (גורמי-המכאוב) האחרים, בין אם הם רדומים, מוחלשים, מופסקים או פעילים
5antiya ashuchi duhkha anatmasu nitya shuchi sukha atman khyatih avidyaMistaking the transient for the permanent, the impure for the pure, pain for pleasure, and that which is not self: all this is called lack of spiritual knowledge, avidyaבערות פירושה תפיסת החולף כנצחי, הטמא כטהור, הכאב כעונג ומה-שאיננו-אני כאילו היה אני
6drig darshana shaktyoh ekatmata iva asmitaEgoism us the identification of the seer with the instrumental power of seeingתחושת-אני (אָסְמִיטָא) (נוצרת) כאשר שני הכוחות, של הרואה והראייה, נתפסים לכאורה כעצמיות אחת
7sukha anushayi ragahPleasure leads to desire and emotional attachmentהיקשרות (רָאגָה) באה בעקבות (חוויה) נעימה
8dukha anushayi dveshaUnhappiness leads to hatredסלידה (דְוֵשָה) באה בעקבות (חוויה) כואבת
9sva-rasa-vahi vidushah api tatha rudhah abhiniveshahSelf-preservation or attachment to life is the subtlest of all afflictions. It is found even in wise menההיצמדות-לחיים (אָבְּהִינִיוֵשָה) היא נטיה טבעית המושרשת אפילו בחכמים
10te pratiprasava heyah sukshmahSubtle affliction are to minimized and eradicated by process of involutionניתן להתגבר על (גורמי-מכאוב) אלה, מושרשים עמוק ככל שיהיו, על-ידי התכנסות
11dhyana heyah tat vrittayahThe fluctuations of  consciousness created by gross and subtle afflictions are to be silenced through meditationניתן למנוע את הפעילות המנטלית שהם (גורמי-המכאוב) יוצרים על-ידי מדיטציה (דְהְיָאנָה)
12klesha-mula karma-ashaya drishta adrishta janma vedaniyahThe accumulate imprints of past lives, rooted in affliction, will be experienced in present and future lives(תוצאותיו של) המצבור הקָרְמִי שגורמי-המכאוב הם השורש שלו מורגשות בחיים האלה ובמחזורי-החיים הבאים
13sati mule tat vipakah jati ayus bhogahAs long as the root of actions exists, it will give rise to class of birth, span of life and experienceכל עוד השורש ישנו הוא מבשיל ונושא-פירות. פירותיו הם סוג הלידה, משך-החיים ואופי ההתנסויות
14te hlada-paritapa-phalah punya apunya hetutvat According to our good, bad or mixed actions, the quality of our lives, its span, and the nature of birth are experienced as being pleasant or painfulהם (הפירות הללו) מלוּוים בשמחה או כאב כתוצאה מפעולות טהורות או בלתי-טהורות (שנעשו בעבר).
15parinama tapa samskara duhkhaih guna vrittih virodhat cha duhkham eva sarvam vivekinahThe wise man knows that owing to fluctuations,  the qualities of nature, and the subliminal impressions, even pleasant experience are tinged with sorrow, and he keeps aloof from themמפאת הכאב הנגרם על-ידי שינויים, טָפָּס ו(הבשלת) הסמסקארות, ומחמת ההתנגשות הבלתי-פוסקת של הגוּנוֹת זו בזו, הכל סבל עבור בעל-ההבחנה
16heyam duhkham anagatamThe pain which are yet to come can be and are to avoidניתן למנוע את הסבל עוד בטרם בא
17drashtri drishyayoh samyogah heya hetuhThe cause of pain is association or identification of the seer (atma) with the seen (prakrti) and the remedy lives in their dissociationסיבתו של זה שניתן למנעו (סיבת הסבל) היא החיבור של הרואה (פּוּרוּשָה) והנראה (פְּרָקְרְטִי)
18prakasha kriya sthiti shilam bhuta indriya atmakam bhoga apavarga artham drishyamNature. Its three qualities, sattva, rajas and tamas, and its evolutes, the elements, mind, senses of perception and organs of action, exist eternally to serve the seer, for enjoyment or emancipationהנראה נוטה לצלילות, פעלתנות וקיבעון (לסירוגין). צורתו היא צורת היסודות והחושים, ומטרתו היא (לאפשר) התנסות והגשמה (שחרור)
19vishesha avishesha linga-matra alingani guna parvaniThe gunas generate their characteristic divisions and energies in the seer. Their stages are distinguishable and non- are distinguishable , differentiable and non- differentiableארבעת מצבי הגוּנוֹת הם: הפרטני, הכללי, המובחן והבלתי-מובחן
20drashta drishi matrah suddhah api pratyaya anupashyahThe seer is pure consciousness. He witnesses nature without being reliant to itהרואה הוא המבט-כשלעצמו, ואף שהינו (מודעות) טהורה הוא נתפס כאילו יש לו תוכן מנטלי
21tad-artha eva drishyasya atmaNature and intelligence exist solely to serve the seer's true purpose, emancipationכל מהותו של הנראה היא למענו (למען הרואה, למען פורושה)
22krita-artham prati nashtam api anashtam tat anya sadharanatvatThe relationship with nature eases for emancipated beings, its purpose having been fulfilled, but its processes continue to affect othersאף כי עבור מי שמטרתו הוגשמה (הנראה) מפסיק להתקיים, הוא מוסיף להתקיים עבור האחרים (השרויים עדיין בבערות) משום שהוא משותף
23sva svami saktyoh svarupa upalabdhi hetuh samyogahThe conjunction of the seer with the seen is for the seer to discover his own true natureהחיבור (בין פורושה ופרקרטי) נועד לאפשר את ההבנה בדבר הכוחות (הנפרדים) של הרכוש ובעליו
24tasya hetuh avidyaLack of spiritual understanding (avidya) is the cause of false identification of the seer with the seenסיבתו (של חיבור זה) היא הבערות
25tat abhavat samyogah abhavah hanam tat drishi kaivalyamThe destruction of ignorance through right knowledge breaks the link binding the seer to seen. This is kaivalya, emancipationכאשר הבערות מתפוגגת, מתפרק החיבור (בין פורושה ופרקרטי) ולא נותר אלא המבט-כשלעצמו
26viveka khyatih aviplava hana upayahThe ceaseless flow of discrimination knowledge in thought, word and deed destroyed, the source of painהמבט הצלול המבחין בעקביות (בין פורושה ופרקרטי) הוא האמצעי לסילוק (הבערות)
27tasya saptadha pranta bhumih prajnaThrough his unbroken flow of discrimination awareness, one gains knowledge which has seven spheresהתובנה העליונה מושגת על-ידו (על-ידי היוגי הניחן במבט צלול) בשבעה שלבים
28yoga anga anusthanad ashuddhi kshaye jnana diptih a viveka khyatehBy dedicated practice of various aspects of yoga impurities are destroyed: the crown of wisdom radiates in gloryעל-ידי תרגול איברי-היוגה, עם טיהור הזיהומים, עולה ומפציע אור הידיעה עד (השגת) המבט הצלול המבחין
29yama niyama asana pranayama pratyahara dharana dhyana samadhi ashtau anganiMoral injunctions (yama) fixed observation (niyama) posture (asana) regulation of breath (pranayama) internalization of the sense towards their source (pratyahara) concnentration (dharana) meditation (dhyana) and absorption of consciousness in the self (Samadhi) are the eight constituents of yogaשמונת איברי היוגה הם יָמָה (כללי התנהגות בסיסיים), נִיָמָה (כללי התנהגות נוספים), אָסָנָה (תנוחות יוגיות), פְּרָאנָאיָאמָה (תרגילי נשימה), פְּרָטְיָאהָארָה (התנתקות החושים), דְהָארָנָא (ריכוז), דְהְיָאנָה (מדיטציה) וסָמָאדְהִי (המצב המדיטטיבי העליון)
30ahimsa satya asteya brahmacharya aparigraha yamaNon-violence , truth, abstention from stealing , continence, and absence of greed for possessions beyond one's need are the five pillars of yama(חמשת מרכיבי) היָמָה הם אי-פגיעה (אָהִימְסָא), אמת (סָטְיָה), אי-גניבה (אָסְטֵיָה), טוהר מיני (בְּרָהְמָצָ'רְיָה) ואי-רכושנות (אָפָּרִיגְרָהָה)
31jati desha kala samaya anavachhinnah sarva-bhaumah maha-vratamYamas are the great, mighty, universal vows, unconditioned by place, time and class(תרגול חמשת מרכיבי היָמָה) בלא-תלות בשיוך החברתי, במקום, בזמן ובנסיבות, בכל הרמות, הוא הנדר הגדול
32shaucha santosha tapah svadhyaya ishvarapranidhana niyamahCleanliness, contentment, religious zeal, self-study and surrender of self to the supreme Self or God are niyamas(חמשת מרכיבי) הנִיָמָה הם התנקות (שָאוּצָ'ה), שביעות-רצון (סָנְטוֹשָה), טָפָּס, לימוד-עצמי והתמסרות לאל
33vitarka badhane pratipaksha bhavanamPrinciples which run contrary to yama and niyama are to be countered with the knowledge of discriminationכשמחשבות מציקות, יש להתרכז בהיפוכן
34vitarkah himsadayah krita karita anumoditah lobha krodha moha purvakah mridu madhya adhimatrah dukha ajnana ananta phala iti pratipaksha bhavanamUncertain knowledge giving rise to violence, whether done directly or indirectly  or condoned, is caused by greed, anger or delusion in mild, moderate or intense degree. it results in endless pain and ignorance. Through introspection comes the end of pain ignoranceלהתרכז בהיפוכן, כלומר (לזכור) שמחשבות על פגיעה וכדומה, בין אם כבר התממשו, נועדו להתממש או זכו לעידוד (ממישהו אחר); בין אם מקורן בתאוות-בצע, כעס או בלבול; ובין אם הן מתונות, בינוניות או חזקות בעוצמתן, מובילות לסבל ובערות אינסופיים
35ahimsa pratishthayam tat sannidhau vaira-tyagahWhen non-violence in speech, thought and action is established, one's aggressive nature is relinquished and others abandon hostility in one's presenceבסביבתו של מי שנטוע באָהִימְסָא (אי-פגיעה), פוסקת העוינות
36satya pratisthayam kriya phala ashrayatvamWhen the sadhaka is firmly established in the practice of truth, his words become so potent that whatever he says come realizationעבור מי שנטוע באמת, התוצאה נמצאת בפעולה (עצמה)
37asteya pratisthayam sarva ratna upasthanamWhen abstention from stealing is firmly established, precious jewels comeכל אבני-החן מגיעות למי שנטוע בהוויה של אי-גניבה
38brahmacharya pratisthayam virya labhahWhen the sadhaka is firmly established in continence, knowledge, vigour, valour and energy flow to him.מי שנטוע בהוויה של בְּרָהְמָצָ'רְיָה (טוהר-מיני) משיג עוצמה
39aparigraha sthairye janma kathanta sambodhahKnowledge of past and future lives unfolds when one is free from greed for possessionsומי שנטוע בהוויה של אי-רכושנות, מתבהרים לו פרטי הלידות (הקודמות)
40sauchat sva-anga jugupsa paraih asamsargahCleanliness of body and mind develops disinterest in contact with others for self-gratification.ההתנקות מעוררת (ביוגי) סלידה מגופו שלו והימנעות ממגע עם אחרים
41sattva shuddhi saumanasya ekagra indriya-jaya atma darshana yogyatvani chaWhen the body is cleansed, the mind purified and the senses controlled, joyful awareness needed to realize the inner self, also comesוגם מעניקה לו זיכוך סָטְּוִי (סָטְּוָה-שוּדְּהִי), נינוחות, ריכוז, שליטה בחושים, ואת הבהירות הנחוצה כדי לראות את האָטְמָן (את "האני האמיתי")
42santosha anuttamah sukha labhahFrom contentment and benevolence of consciousness comes supreme happinessשביעות-רצון מעניקה אושר שאין למעלה ממנו
43kaya indriya siddhih ashuddhi kshayat tapasahSelf –discipline (tapas) burns impurities and kindles the sparks of  divinityעל-ידי הפחתת הזיהומים באמצעות טָפָּס מושגת שלמות הגוף והחושים
44svadhyayat ishtadevata samprayogahSelf-study leads towards the realization of God or communion with one's desired deity.לימוד-עצמי מאפשר מפגש עם אלוהויות רצויות
45samadhi siddhih ishvarapranidhanaSurrender to God brings perfection in samadhiכתוצאה מהתמסרות-לאל מושג סמאדהי
46sthira sukham asanamAsana is perfect firmness of body, steadiness of intelligence and benevolence of spiritאָסַנַה היא (תנוחה) יציבה ונוחה
47prayatna shaithilya ananta samapattibhyamPerfection in asana is achieved when the effort to perform it becomes effortless and the infinite being within is reached(השלמות בתרגול האָסַנַה מושגת על-ידי) הרפיית המאמץ והתמזגות (סָמָאפָּטִי) עם האינסוף
48tatah dvandva anabhighataFrom then on, the sadhaka is undisturbed by dualitiesכתוצאה מכך, (היוגי) אינו נשלט עוד על-ידי הניגודים
49tasmin sati shvasa prashvsayoh gati vichchhedah pranayamahPranayama is the regulation of the incoming and outgoing flow of breath with retention. It is to be practiced only after perfection in asana is attainedלאחר מכן (לאחר שהשיג שלמות בתרגול האָסנה, היוגי פונה לתרגל) פְּרָאנָאיָאמָה, שהיא עצירת שטף השאיפה והנשיפה
50bahya abhyantara stambha vrittih desha kala sankhyabhih paridrishtah dirgha sukshmahPranayama has three movements: prolonged and fine inhalation' exhalation and retention; all regulated with precision according to duration and place(הפראנאיאמה היא) חיצונית, פנימית או עצורה. היא מווּסתת על-פי מקום, זמן ומספר, ועשויה להיות ממושכת או עדינה
51bahya abhyantara vishaya akshepi chaturthahThe fourth type of Pranayama transcends the external and internal Pranayama, and appears effortless and non-deliberate(הפראנאיאמה מהסוג) הרביעי חורגת מתחום החיצוני והפנימי
52tatah kshiyate prakasha avaranamPranayama removes the veil covering the light of knowledge and heralds the dawn of wisdomכתוצאה מכך (מתרגול הפראנאיאמה), מתפוגג כיסוי האור (הפנימי)
53dharanasu cha yogyata manasahThe mind also becomes fit for concentrationוהתודעה מוכנה לקראת (שלבי) המדיטציה השונים
54sva vishaya asamprayoge chittasya svarupe anukarah iva indriyanam pratyaharahWithdrawing the senses. Mind and consciousness from contact with external objects, and then drawing them inwards towards the seer, is pratyaharaפְּרָטְיָאהָארָה היא מצב שבו החושים כמו הולכים בעקבות הטבע האמיתי של התודעה, כשהם מתנתקים ממושאיהם
55tatah parama vashyata indriyanamPratyahara results in the absolute control of the sense organsכתוצאה מכך מושגת שליטה מוחלטת בחושים

 

Vibhuti Pada

 sanskrit textBKS Iyengarתרגום של דני רוה
1deshah bandhah chittasya dharanaFixing the consciousness on one point or region is concentration (dharana)דְהָארָנָא היא ריכוז התודעה בנקודה אחת
2tatra pratyaya ekatanata dhyanamA steady,continuous flow of attention directed towards the same point or region is meditation (dhyana)דְהְיָאנָה (מדיטציה) היא זרימה אחידה של התודעה (במצב של דהארנא) אל האובייקט
3tad eva artha matra nirbhasam svarupa shunyam iva samadhihWhen the object of meditation engulfs the meditator, appearing as the subject, self-awareness is lost. This is samadhiכשהאובייקט בלבד זורח (בתודעה, במצב של דהיאנה), והיא כמו ריקה מטבעה העצמי– זהו סמאדהי
4trayam ekatra samyamaThese three together- dharana, dhyana and Samadhi – constitute integration or samyamaשלושת (שלבי המדיטציה) הללו יחדיו קרויים סָמְיָמָה
5tad jayat prajna lokahFrom mastery of  samyama comes the light of awareness and insightכתוצאה מן השליטה בכך (בתרגול הסמיָמה) זורח ועולה אור התובנה
6tasya bhumisu viniyogah Samyama may be applied in various spheres to derive its usefulnessתרגול (הסמיָמה צריך להיעשות) שלב אחרי-שלב
7trayam antar angam purvebhyahThese three aspects of yoga are internal, compared to the former fiveשלושת (שלבי המדיטציה) הם פנימיים יותר מאיברי היוגה שנמנו לפניהם
8tad api bahir angam nirbijasyaSimilarly, samyama is external when compared to seedless (nirbija) Samadhiסמאדהי עם אובייקט), אפילו הוא חיצוני ביחס ל(סמאדהי) בלא-אובייקט
9vyutthana nirodhah samskara abhibhava pradurbhavau nirodhah ksana chitta anvayah nirodhah-parinamahStudy of the silent moments between rising and restraining subliminal impressions in the transformation of consciousness towards resistant (nirodha parinamah)מבין שני סוגי הסמסקארות: אלה הגורמות לתודעה לפנות-החוצה ואלה הגורמות לה להשתתק— כשהסמסקארות מהסוג הראשון נבלמות, נוצר רגע של תודעה שקטה. זוהי הטרנספורמציה המשקיטה את הפעילות המנטלית (נִירוֹדְהָה-פָּרִינָאמָה)
10tasya prashanta vahita samskaratThe resistant of rising impressions brings about an undisturbed flow of tranquillityרצף (התודעה) השקטה הוא תוצאה של הסמסקארות (המתאימות)
11sarvarathata ekagrata ksaya udaya chittasya samadhi-parinamahThe weakening of scattered attention and the rise of one-pointed attention in the citta is the transformation towards samadhi'טרנספורמציה מדיטטיבית' (סָמָאדְהי-פָּרִינָאמָה) מתחוללת כתוצאה מהפחתת נטיית התודעה להתפזר לכל-עבר והגבּרת הריכוז בנקודה אחת
12tatah punah shanta-uditau tulya-pratyayau chittasya ekagrata-parinimahWhen rising and falling thought processes are in balance, one- point consciousness emerges. Maintenance of awareness with kenn intensity from one-point attention to no-point attentiveness is ekagrata parinamaואילו הטרנספורמציה של ריכוז התודעה בנקודה אחת (צִ'יטָּסְיָה-אֵקָאגְרָטָא-פָּרִינָאמָה) מתחוללת כאשר התוכן המנטלי העוזב את התודעה והתוכן שבא במקומו זהים
13etena bhuta indriyasau dharma laksana avastha parinamah vyakhyatahThrough these three phases, cultured consciousness is transformed from its potential state (dharma) towards further refinement (laksana) and the zenith of refinement (avastha). In the way, the transformation of elements, senses and mind takes placeעל-ידי אלה (על-ידי שלושת סוגי הטרנספורמציה הללו) ניתן להסביר אף את הטרנספורמציה המתחוללת ברמת היסודות והחושים, בכל הקשור לצורה (דְהָרְמָה), תכונות (לָקְשָנָה) ושלב-ההתפתחות (אָוָסְטְהָא)
14shanta udita avyapadeshya dharma anupati dharmiThe substrata is that which continues to exist and maintain its  characteristic quality in all state, whether manifest, latent, or subduedלכל הצורות (המשתנות) שהיו, ישנן ויהיו, יש מצע משותף
15krama anyatvam parinamah anyatve hetuSuccessive sequential changes cause the distinctive changes in the consciousnessההשתנות מרגע-לרגע (שרק היוגי מסוגל לראות) היא סיבתה של ההשתנות (הגלויה לעין, שמחוללת) הטרנספורמציה (הפָּרִינָאמָה)
16parinimah traya samyama atita anagata jnanaBy mastery of the three transformation of nature (dharma), quality (laksana) and condition (avastha), through samyama on the nirodha, Samadhi, and ekagrata state of consciousness, the yogi acquires knowledge of the past and futureעל-ידי מדיטציה (סָמְיָמָה) על שלושת סוגי הטרנספורמציה, מושגת ידיעת העבר והעתיד
17shabda artha pratyaya itaretara adhyasat samkara tat pravibhaga samyama sarva bhuta ruta jnanaWords, objects and ideas are superimposed, creating confusion; by samya one  gains knowledge of the language of all beingsהמילה, האובייקט (שהיא מציינת) והמושג (העולה בתודעה למשמע המילה) מוטלים זה על זה, וכתוצאה מכך נוצר בלבול. על-ידי מדיטציה (סָמְיָמָה) על ההבחנה ביניהם, מושגת הבנת קולותיהם של כל היצורים החיים
18samskara saksat karanat purva jati jnanamThrough direct perception of the subliminal impressions, the yogi gains knowledge of his previous livesעל-ידי התבוננות ישירה (סָאקְשָאט-קָרָנָאט) בסמסקארות, מושגת ידיעת הלידות הקודמות
19pratyayasya para chitta jnanaHe acquired the ability to understand the mind of others(על-ידי התבוננות ישירה) בתוכן המנטלי (פְּרָטְיָיָה), מושגת ידיעת מחשבותיו של הזולת
20na cha tat salambana tasya avisayin bhutatvatA yogi who is able to read the mind of others in general, can also, if necessary, precisely identify specific content which are beyond the reach of the mindידיעה זו אינה כוללת את (הגורמים) המשפיעים על מחשבות אלה, משום שהללו אינם האובייקט (של ההתבוננות הישירה)
21kaya rupa samyama tat grahya shakti tat stambhe chaksuh prakasha asamprayoga antardhanamBy control over the subtle body, the yogi can suspend at will the rays of light emanating from himself to that he becomes invisible to onlookers. He may again make himself visible by bringing back the power of preceptibilityעל-ידי מדיטציה (סמיָמה) על צורת הגוף, כאשר היא (צורת הגוף) מפסיקה להיות בת-תפיסה כתוצאה מחסימת האור (הבוקע מהגוף ופוגש את) עין הזולת, (היוגי) מסוגל להעלים את גופו
22etena shabdadi antardhanam uktamIn the same way as described above, he is able to arrest sound, smell, taste, form and touchבאופן דומה ניתן להסביר (את העובדה שהיוגי מסוגל) להעלים את קולו וכיוצא-בזה
23sopakramam nirupakramam cha karma tat samyama aparanta jnanam aristebhyah vaThe effects of action are immediate or delayed. By samyama on his action, a yogi will gain foreknowledge of their final fruits. He will know the exct time of his death momentהקָרְמָה נושאת פירות מייד או כעבור זמן. על-ידי מדיטציה (סמיָמה) על כך, כמו גם כתוצאה מסימנים מקדימים, מושגת ידיעת מועד המוות
24maitri dishu balaniHe gains moral and emotional strength by perfecting friendliness and other virtues towards one and all(על-ידי סמיָמה) על גישה חברית וכו', מושגים כוחות
25baleshu hasti baladiniBy samyama on strength, the yogi will develop the physical  strength, grace, and endurance of an elepant(על-ידי סמיָמה) על כוחות, מושג כוח של פיל וכו'
26pravrittyah aloka nyasat suksma vyavahita viprakrista jnanamConcealed things, near or far, are revealed to a yogiעל-ידי מיקוד האור של פעילות החושים (העיליים), מושגת ידיעת אובייקטים זעירים, נסתרים-מהעין או רחוקים
27bhuvana jnanam surya samyamatBy samyama on the sun the yogi will have knowledge of the seven worlds, and of the seven cosmic centers in the body
28chandra tara vyuha jnanamBy samyama on moon, the yogi will know the position and system of the stars(על-ידי סמיָמה) על הירח, מושגת ידיעת מערך הכוכבים
29dhurve tad gati jnanamBy samyama on the Pole Star, the yogi knows the course of destiny(על-ידי סמיָמה) על כוכב-הקוטב, מושגת ידיעת תנועתם (של הכוכבים)
30nabhi chakra kaya vyuha jnanamBy samyama on the navel, the yogi acquires perfect knowledge of the disposition of the human body(על-ידי סמיָמה) על הצָ'קְרָה (המרכז האנרגטי) של הטבור, מושגת ידיעת מערך האיברים בגוף
31kantha kupe ksut pipasa nivrittihBy samyama on pit of throat, the yogi overcomes hunger and thirst(על-ידי סמיָמה) על 'מערת הגרון', מופסקת (תחושת) רעב וצמא
32kurma nadyam sthairyamBy samyama on kurmanadi, at the pit of the throat, the yogi can make his body and mind firm and immobile like tortoise(על-ידי סמיָמה) על 'צינור הצב', מושגת יציבות
33murdha jyotisi siddha darshanamBy performing samyama on the light of the crown of the head (ajna cakra), the yogi has visions of perfected beings(סמיָמה) על האור (הבוקע) מכתר-הראש מאפשרת לראות את אלה שזכו בשלמות (את היוגים 'המוארים')
34pratibhad va sarvamThrough the faculty of spiritual perception the yogi becomes the knower  of all knowledgeועל-ידי ראיה צלולה (פְּרָטִיבְּהָה), מושגת (ידיעת-) הכל
35hirdaye chitta samvitBy samyama on the region of the heart, the yogi acquires a thorough knowledge of the content and tendencies of consciousness(על-ידי סמיָמה) על הלב, מושגת ידיעת-התודעה (צִ'יטָה-סָמְוִיט)
36sattva purusayoh atyanta asankirnayoh pratyaya avishesah bhogah pararthatvat svartha samyamat purusha-jnanamBy samyama, the yogi easily differentiates between the intelligence and the soul which is real and trueההתנסות (בְּהוֹגָה) מבוססת על אי-הבחנה בין פּוּרוּשָה וסָטְּוָה, למרות שהם נבדלים לחלוטין זה מזה. על-ידי סמיָמה על כך ש(פְּרָקְרְטִי) היא למען האחר (למען פּוּרוּשָה) והוא למען עצמו, מושגת ידיעת-פּוּרוּשָה
37tatah pratibha sravana vedana adarsha asvada varta jayantaThrough that spiritual perception, the yogi acquires the divine of faculties of hearing, touch, vision, taste and smell. He can even generate these divine emanations by his own willכתוצאה מכך מושגת ראיה צלולה ומתפתחים חושי שמע, מגע, טעם וריח (עיליים)
38te samadhau upasargah vyutthane siddhayahThese attainments are impediment to Samadhi, although they are powers in the active lifeאלה הם מכשולים בדרך לסמאדהי, אך הישגים כשהתודעה פונה החוצה, לעולם
39bandha karana shaithilyat prachara samvedanat cha chittasya para sharira aveshahThrough relaxtation of the causes of bondage, and the free flow of consciousness, the yogi enters another's body at willעל-ידי הרפיית סיבת ההיקשרות (לגוף) וידיעת (טיבם של) מעברים, התודעה מסוגלת להיכנס לגוף אחר
40udana jayat jala panka kantaka adisu asangah utkrantih chaBy mastery of udana vayu, the yogi can walk over water, swamps and thorns without touching them. He can also levitateעל-ידי שליטה בנשימה העילית (אוּדָאנָה), (היוגי מסוגל) לנתק מגע עם מים, בוץ, קוצים וכיוצא-בזה, ולרחף
41samana jayat jvalanamBy samyama on vayu, the yogi glows like fire and his aura shinesעל-ידי שליטה בנשימה התיכונה (סָמָאנָה), (בוקעת מהיוגי) קרינה זוהרת
42shrotra akashayoh sambandha samyamat divyam shrotramBy samyama on the relation between space and sound, the yogi acquires the power of hearing distant and divine sounds. The organ of hearing, the ear, grasps sound in the space. This is the conquest of air(על-ידי סמיָמה) על הזיקה בין האוזן והחלל, מושגת שמיעה-עילית
43kaya akashayoh sambandha samyamat laghu tula samatatti chaBy knoweing the relationship between the body and ether, the yogi transformation his body and mind so that they become as light as cotton fiber. He can then levitate in space. This is the conquest of ether(על-ידי סמיָמה) על הזיקה בין הגוף והחלל והתמזגות (סָמָאפָּטִי) עם קלילותו של צמר-גפן, מושגת תנועה חופשית בחלל
44bahih akalpita vrittih maha-videha tatah prakasha avarana ksayahBy samyama on mahavideha (the disembodied state), where consciousness acts outside the body, the veil covering the light of illumination is destroyed(המצב) הבלתי-נתפס בו (התודעה) פועלת מחוץ לגוף קרוי 'מָהָא-וִידֵהָא' ("המצב המופלא בלי הגוף"). כתוצאה מ(השגת) מצב זה, מתפוגג כיסוי האור (הפנימי)
45sthula svarupa suksma anvaya arthavattva samyamad bhuta-jayahBy samyama on the elements- their mass, forms,subtlety, conjunction and purposes, the yogi becomes Lord over them all(על-ידי סמיָמה) על היסודות– על צורתם 'הגסה', טבעם האמיתי, דקויותיהם, הקשרים ביניהם ותכליתם– (היוגי) שולט בהם
46tatah anima adi pradurbhavah kaya sampad tad dharma anabhighata chaFrom that  arises perfection of the body, the ability to resist the play of elements, and powers such as minutenessכתוצאה מכך, (הוא) משיג את היכולת לקטון וכיוצא-בזה, וכן את שלמות הגוף וחסינות מרכיביו
47rupa lavanya bala vajra samhanana kaya-sampatPerfection of the body consist of beauty of form, grace, streangth, compactness, and the hardness and brilliance of a diamondשלמות הגוף מורכבת מיופי, חן, כוח וחוסן כשל-יהלום
48grahana svarupa asmita anvaya arthavattva samyamad indriya jayah  Through samyama upon the purpose of the conjunction of the process of knowing, the ego, and nature, there is mastery over senses(על-ידי סמיָמה) על החושים– על התפיסה (החושית), על טבעם האמיתי, על 'תחושת-האני' (אָסְמִיטָא), על הקשרים ביניהם ותכליתם– (היוגי) שולט בהם
49tatah mano-javitvam virarana-bhavah pradhaua jayahBy mastery over the senses of perception, the yogi's speed of body, senses and mind matches that of the soul, undependent of the primary cause of nature. Unaided by consciousness, he subdues the first principle of nature (mahat)כתוצאה מכך, (הוא) משיג מהירות של התודעה, קיום שאינו תלוי בגוף ושליטה בפְּרָדְהָאנָה (בפְּרָקְרְטִי, בטבע, בעולם האובייקטים)
50sattva purusha anyata khyati matrasya sarva-bhava adhisthatrittvam sarva-jnatritvam chaOnly one who knows the difference between the illuminative intelligence and the seer attains supreme knowledge of all that exists and all that manifestsכתוצאה מהראיה המבחינה בין פּוּרוּשָה וסָטְּוָה, וכתוצאה ממנה בלבד, מושגת שליטה בכל מצבי-הקיום וידיעת-הכל
51tad vairagya api dosa bija ksaya kaivalyamBy destruction of the seeds of bondage and renunciation of even these power, comes eternal emancipationכשאפילו זו (הראיה המבחינה) ננטשת, עם הסרת הזיהומים, מושגת קָיְוָלְיָה (שחרור)
52sthani upanimantrane sanga smaya akaranam punuh anista prasangatWhen approached by celestial beings, there should be  neither attachment nor surprise, for undersirable connections can occur againבמקרה של הזמנה מישויות שמימיות, אסור (ליוגי) להיעתר לה או לנהוג בגאוותנות, פן ישוב וימצא את עצמו במצבים לא-רצויים
53ksana tat kramayoh samyamat viveka-jam jnanamBy samyama on moment and on the continuous flow of moments, the yogi gains exalted knowlrdge, free from the limitations of time and spaceעל-ידי סמיָמה על הרגע ועל רצף של רגעים, מושגת ידיעה שמקורה בהבחנה
54jati laksana desha anyata anavachchhedat tulyayoh tatah pratipattihBy this knowledge the yogi is able to distinguish unerringly the differences in similar objects which cannot be distinguish by rank, qualitative signs or position in spaceכתוצאה מכך מושגת בהירות (פְּרָטִיפָּטִי) ביחס (לשוני בין) דברים דומים שאינם נבדלים זה מזה מבחינת דרגתם, תכונותיהם ומיקומם
55tarakam sarva visayam sarvatha visayam akramam cha iti viveka jam jnanamThe essential characteristic of the yogi's exalted knowledge is that he grasps instantly, clearly and wholly, the aims of all objects without going into the sequence of time or changeהידיעה שמקורה בהבחנה היא ידיעה משחררת, החלה על כל הדברים בכל הזמנים, והיא אחת ואינה ניתנת לחלוקה
56sattva purusayoh suddhi samye kaivalyam itiWhen the purity of intelligence equqls the purity of the soul, the yogi has reached kaivalya, perfection in yogaכאשר סָטְּוָה ופּוּרוּשָה שווים בטוהרתם– זוהי קָיְוָלְיָה (שחרור)

 


Kaivalya Pada

1janma osadhi mantra tapah samadhi jah siddhyayahAccomplishments may be attained through birth, the use of herbs, incantations, self-discipline or samadhi.ההישגים היוגיים מושגים מלידה, על-ידי עשבים, באמצעות מָנְטְרָה, טָפָּס או סמאדהי
2jatyantara parinamah prakriti apuratThe abundant flow of nature's energy brings about a transformation birth, aiding the process of evolution.הטרנספורמציה מלידה אחת למשנהה היא בזכות המלאות השופעת של פְּרָקְרְטִי (של הטבע).
3nimittam aprayojakam prakritinam varana bhedas tu tatah ksetrikavatNature's efficient cause does not impel it's potentialities into action, but helps to remove the obstacles to evolution, just as a farmer builds banks to irrigate his fields.'סיבות עקיפות' אינן מפעילות את פרקרטי אלא רק מסלקות מכשולים, כמו איכר (המנתב מים לחלקתו על-ידי סילוק מכשולים בדרך).
4nirmana chittani asmita matratConstructed or created mind springs from the sense of individuality (asmita).תודעה פנומנאלית נוצרת אך ורק מ'תחושת-אני' (אָסְמִיטָא).
5pravritti bhede prayojakam chittam ekam anekesamConsciousness is one, but it branches into many different types of activities and innumerable thought-waves..(אף שלכל תודעה פנומנאלית) פעילות מובחנת (משלה), 'התודעה האחת' היא המניעה את כל היתר (את התודעות הפנומנאליות).
6tatra dhyana jam anasayamOf these activities of consciousness of perfected beings, only those which proceed from meditation are free from latent impressions and influences.מבין אלה, תודעה הנוצרת ממדיטציה (דְהְיָאנָה) היא בלי רישומים קָרְמִיִים.
7karma ashukla akrisnam yoginah trividham itaresamA Yogi's actions are neither white nor black. The actions of others are of three kinds, white, black or grey.פעולתו של היוגי אינה לבנה ואף לא שחורה, בעוד ש(פעולתם) של האחרים היא משלושה סוגים (לבנה, שחורה, לבנה ושחורה).
8tatah tad vipaka anugunanam eva abhivyaktih vasananamThese three types of actions leave impressions which become manifest when conditions are favourable and ripe.(שלושת סוגי הפעולה) הללו יוצרים רישומים קָרְמִיִים (וָאסָנות) בהתאם לתכונותיהם.
9jati desha kala vyavahitanam api anantaryam smriti samskarayoh eka rupatvatLife is a continuous process, even though it is demarcated by race, place and time. Due to the uninterrupted close relationship between memory and subliminal impressions, the fruits of actions remain intact from one life to the next, as if there were no separation between births.מכיוון שהזיכרון והרישומים הקרמיים (הסָמְסְקָארות)– מהותם אחת, מתקיים קשר סיבתי (בין הפעולה והתוצאה שהיא גוררת בעקבותיה) אף אם מפרידים ביניהן לידה, מקום וזמן.
10tasam anaditvam cha ashisah nityatvatThese impressions, memories and desires have existed eternally, as the desire to live is eternal.אין להם (לרישומים הקָרְמִיִים) ראשית, משום שתמיד ישנה השתוקקות לחיים.
11hetu phala ashraya alambana samgrihitatvat esam abhave tad abhavahImpressions and desires are bound together by their dependence upon cause and effect. In the absence of the latter, the former too, ceases to function.מכיוון ש(רישומים קָרְמִיִים) קשורים לסיבה ותוצאה, למצע בו הם טבועים (כלומר התודעה) ולאובייקטים של התודעה (אליהם הם מכוּונים)– כשהגורמים הללו חדלים מלהתקיים, גם הם (הרישומים הקָרְמִיִים) מגיעים לסופם.
12atita anagatam svarupatah asti adhva bhedat dharmanamThe existence of the past and the future is as real as that of the present. As moments roll into movements which have yet to appear as the future, the quality of knowledge in one's intellect and consciousness is affected.העבר והעתיד מתקיימים (בהווה) בצורתם המיוחדת (בצורת רישומים קָרְמִיִים). כתוצאה מהבדל הזמנים, תכונותיהם שונות.
13te vyakta suksmah guna atmanahThe three phases of time intermingle rhythmically and interweave with the qualities of nature. They change the composition of nature's properties into gross and subtle.(תכונות) אלה, בין אם הן גלויות-לעין או כמוסות מורכבות מן הגוּנוֹת.
14parinama ekatvat vastu tattvamUnity in the mutation of time caused by the abiding qualities of nature, sattva, ragas, and tamas, causes modifications in objects, but their unique essence, or reality, does not change.'ככותו' של אובייקט מוכתבת על-ידי תבנית קבועה של שינוי (ברמת הגוּנוֹת).
15vastu samye chitta bhedat tayoh vibhaktah panthahDue to the variance in the quality of mind-content, each person may view the same object differently, according to his own way of thinking.מכך שהאובייקט נותר בעינו למרות שיש יותר מתודעה אחת, נובע כי השניים (האובייקט והתודעה) שייכים לרבדים נפרדים.
16na cha eka chitta tantram ched vastu tat pramanakam tada kim syatAn object exists independent of its cognizance by any one consciousness. What happens when that consciousness is not there to perceive it?האובייקט גם אינו תלוי בתודעה אחת בלבד. (אילו זה היה המצב,) מה היה קורה לו בעת שלא היה נתפס על-ידה?
17tad uparaga apeksitvat chittasya vastu jnata ajnatamAn object remains known or unknown according to the conditioning or the expectation of the consciousnessהאובייקט ידוע או בלתי-ידוע בהתאם לאופן שבו הוא צובע את התודעה.
18sada jnatah chitta vrittayah tat prabhu purusasya aparinamitvatPurusha  is ever illuminative and changeless. Being constant and master of the mind, he always knows the moods and modes of consciousness.הפעילות המנטאלית ידועה תמיד 'לאדונהּ', בזכות אי-ההשתנות של פּוּרוּשָה.
19na tat svabhasam drishyatvatConsciousness cannot illuminate itself as it is a knowable object.אין היא (התודעה) אור-לעצמה, משום שהיא 'נראית' (או נתפסת על-ידי פּוּרוּשָה).
20eka-samaye cha ubhaye anavadharanamConsciousness cannot comprehend both the seer and itself at the same time.כן לא ניתן לתפוס את שניהם בו-זמנית
21chitta antara drishye buddhi-buddheh atiprasangah smriti sankarah chaIf consciousness were manifold in one's being, each cognizing the other, the intelligence too would be manifold, so the projections of mind would be many, each having its own memory.אם תודעה אחת הייתה נתפסת על-ידי תודעה שנייה, היה הדבר מוביל לרגרסיה אינסופית (אָטִיפְּרָסָנְגָה) מתודעה לתודעה. כמו כן (היה נוצר) בלבול בזיכרון.
22chitteh apratisamkramayah tad akara apattau sva buddhi samvedanamConsciousness distinguishes its own awareness and intelligence when it reflects and identifies its source – the changeless seer – and assumes his form.כש'התודעה הטהורה' (צִ'יטִי), חסרת התנועה, לוקחת לה את צורת ('התודעה הפנומנאלית' המתאפיינת בפעילות מנטאלית), אזי היא 'יודעת' את 'האינטלקט' (בּוּדְּהִי) שלה עצמה.
23drastri drisya uparaktam chittam sarva arthamConsciousness, reflected by the seer as well as by the seen, appears to be all comprehending.בזכות העובדה שהיא נצבעת הן על ידי 'הרואה' (פּוּרוּשָה)והן על-ידי הנראה' (אובייקטים בעולם), התודעה מסוגלת 'להתפזר' ולתפוס אובייקטים שונים
24tad asankheya vasanabhih chittam api parartham samhatya karitvatThough the fabric of consciousness is interwoven with innumerable desires and subconscious impressions, it exists for the seer on account of its proximity to the seer as well as to the objective world.למרות שהיא (התודעה) צבועה באינספור רישומים קָרְמִיִים (וָאסָנות), היא למען האחר (פּוּרוּשָה), מפאת הפעילות המשותפת
25vishesa darshinah atma bhava bhavana vinivrittih

 

For one who realizes the distinction between Citta and atma the sense of separation between the two disappears.עבור מי שרואה את ההבדל (בין פּוּרוּשָה ו-פְּרָקְרְטִי), התפיסה השגויה בדבר טבע העצמי נפסקת.
26tada viveka nimnam kaivalya pragbharam chittam

 

Then consciousness is drawn strongly towards the seer or the soul due to the gravitational force of its exalted intelligence.אז נוטה התודעה לעבר ההבחנה (וִיוֵקָה), לקראת הקָיְוָלְיָה(השחרור).
27tachchhidresu pratyaya antarani samskarebhyahNotwithstanding this progress, if one is careless during the interval, a fissure arises due to past hidden impressions, creating division between the consciousness and the seer.לפרקים (עשויים לעלות בתודעה המתקרבת לקָיְוָלְיָה) תכנים מנטאליים אחרים, כתוצאה מהרישומים הקָרְמִיִים (הסָמְסְקָארות).
28hanam esam kleshavat uktamIn the same way as the sadhaka strives to be free from afflictions, the yogi must handle these latent impressions judiciously to extinguish them.סילוקם (של התכנים הללו נעשה באותו אופן) כפי שהוסבר  ביחס לגורמי-המכאוב (ה-קְלֵשות).
29prasankhyane api akusidasya sarvatha viveka khyateh dharma-meghah samadhihThe yogi who has no interest even in this highest state of evolution, and maintains supreme attentive, discriminative awareness, attains dharmameghah samadhi. He contemplates the fragrance of virtue and justice.מי שמתמיד במצב (המדיטטיבי הקרוי) פְּרָסָנְקְהְיָאנָה, משיג באמצעות 'מבט מבחין' עקבי את (מדרגת) ה-סָמָאדְהִי המכונה דְהָרְמָה-מֵגְהָה ('ענן הדְהָרְמָה').
30tatah klesha karma nivrittihThen comes the end of afflictions and of karma.כתוצאה מכך מגיעים לסופם גורמי-המכאוב (ה-קְלֵשות) וה-קָרְמָה.
31tada sarva avarana mala apetasya jnanasya anantyat jneyam alpamThen, when the veils of impurities are removed, the highest, subjective, pure, infinite knowledge is attained, and the knowable, the finite, appears as trivial.אז, לנוכח נצחיותה של 'הידיעה' מתגלה כשכל 'הכיסויים' ו'הזיהומים' הוסרו, מה שניתן לדעת (באמצעות התודעה הפנומנאלית) הופך לשוּלי.
32tatah kritarthanam parinama krama samaptih gunanamWhen dharmameghah Samadhi is attained, qualities of nature (gunas) some to rest. Having fulfilled their purpose, their sequence of successive mutations is at an end.אז, כשמטרתן הושגה, רצף ההִשתנות הבלתי-פוסקת של הגוּנוֹת מגיע לסופו.
33ksana pratiyogi parinama aparanta nigrahyah kramahAs the mutations of the gunas cease to function, time, the uninterrupted movement of moments, stops. This deconstruction of the flow of time is comprehensible only at this final stage of emancipation.רצף מתאים לרגעים המרכיבים אותו. הוא בר-תפיסה על ידי מי שרואה את נקודת-ההתחלה ונקודת-הסיום (את  הרגעים הראשון והאחרון, שבין שניהם 'נמתח' הרצף).
34purusha artha sunyanam gunanam pratiprasavah kaivalyam svarupa pratistha va chiti shaktih itiKaivalya, liberation, comes when the yogi has fulfilled the purusarthas, the fourfold aims of life, and has transcended the gunas. Aims and gunas return to their source, and consciousness is established in its own natural purity.קָיְוָלְיָה היא מצב בו הגוּנות שבות למקורן, כש(פעולתן) למען פּוּרוּשָה הסתיימה; או לשון אחרת, המצב בו כוח 'התודעה הטהורה' (צִ'יטִי שָקְטִי) מכונס בתוך עצמו.

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *