על אסטייה – אי-גניבה (היאמה השלישית)

אנשים נורמטיביים לרב לא גונבים, אז למה פטנג'לי כלל את האסטייה – אי גניבה, בחמשת היאמות, שהן השבועות הגדולות שכל אדם מוסרי בכל זמן צריך להתחייב להן?

אסטייה היא יותר מאי-גניבה. כמו, אהימסה שהיא אי פגיעה בגוף, בדיבור או במחשבה, כך גם אסטיה היא אי-גניבה פיזית, בדיבור או במחשבה.

אסטייה מופרת בכל המקרים הבאים:

  1. שימוש בדבר מה מבלי שניתנה לנו רשות מבעל הדבר
  2. מחשבה שכוללת רצון שיהיה לי משהו שיש לאחר
  3. קבלת מתנה כאשר המניע של הנותן אינו טהור. מתנות היא אחת הדרכים הנפוצות של השחיתות בעולמנו.
  4. גביית שכר מופרז עבור שירות שאנו נותנים
  5. לקיחת תשלום, גם כאשר הוא הוגן, שנעשית מתוך חמדנות
  6. לקיחת משהו שמצאנו ולכאורה אינו שייך לאף אחד. אם הוא לא שייך לנו ואנו לוקחים, הרי זו סטייה.

כמו אהימסה וסאטייה, טיפוח של אסטייה הוא חלק מהתרגול היוגי של מתינות, הסתפקות, ריסון ואי-השתוקקות. כאשר כל אלו נוכחים בתודעה, אסטייה תהיה קיימת מעצמה.

פטנג'לי מציין ש"כל אבני החן מגיעות למי שנטוע בהוויה של אסטייה" (סוטרה II.37). מדוע?

כאשר אנו משתוקקים לדבר מה, הוא מתרחק מאיתנו. כאשר אנו לא משתוקקים למשהו הוא מתקרב אלינו. אם נצליח לעקור מליבנו כל השתוקקות לדברים חומריים, אז הם יוענקו לנו ללא מאמץ.

1 תגובה
  1. מיכאל
    מיכאל אומר:

    המחשה נחמדה לעיקרון ה"לא תגנוב" אפשר למצוא גם בתרגול אסאנות. נאמנות לעיקרון הא-סטייה מחייבת חלוקה "הוגנת" של המאמץ על השלד והשרירים. לדוגמה בכפיפה לאחור, אם יוצרים את התנוחה על ידי הקשתה מוגזמת של הגב התחתון בגלל קושי להפעיל את החזה והגב העליון, אפשר לומר שאנחנו "גונבים" את התנוחה מהגב התחתון (ויכולים לפגוע בו = הימסה). באופן דומה, בכפיפה קדימה, כאשר נוצרת גיבנת בגב העליון בגלל עודף מוטיבציה להביא את הראש אל השוק (חמדנות = פריגהה), אפשר לומר שאנחנו "גונבים" את התנוחה מהגב העליון (וסוגרים את החזה). תרגול נאמן לעקרונות היוגה יתבצע בקשב עצמי ליכולת האמיתית שלי כמתרגל (סאטיה), במתינות ובאיזון העומס על חוליות השדרה.

    הגב

פינגבקים וטרקבקים

    השאירו תגובה

    רוצה להצטרף לדיון?
    תרגישו חופשי לתרום!

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *