על הצלחה ושוויון-נפש


יש פער בין הערכים שעל-פיהם במודע או שלא במודע, אנו חיים במערב, לבין האיכויות שנחשבות רצויות ומועילות ביוגה. הסתכלות ביקורתית על התרבות המערבית מבליטה מאפיינים כמו תחרותיות, הישגיות, אינדיבידואליזם, צרכנות, רדיפה אחר הישגים חומריים גם במחיר של ניצול וכו' אפשר להסתכל גם על ההיבטים החיוביים: קידמה, רווחה, חופש הפרט, שגשוג, מתן הזדמנויות להתפתחות וכיו"ב.

אולם בכל דרך שמסתכלים גורם אחד שמאחד את כול המאפיינים הללו הוא ההוקרה שאנו חשים להצלחה. אנחנו מכורים להצלחה ומעריצים את המוצלחים והמצליחים. כולם רוצים 'להצליח', אף אחד לא רוצה להיות כשלון. ההצלחה יכולה להתבטא בכסף במעמד בהישגים מדעיים או תרבותיים, אבל אם אני מצליח אני מישהו, השם שלי ייזכר.

אבל מהי בעצם הצלחה ואיך מודדים אותה? הצלחה היא בת-זוג של כשלון ואפשר לקבוע שמשהו הצליח רק ביחס לאפשרות של הכישלון. אם אין כישלון אין גם הצלחה. לכן הצלחה וכשלון בעצם שלובים זה בזה.

והאם תמיד אפשר להצליח? ומה קורה כאשר נכשלים?

הבהגווד-גיטה (טקסט יוגי מרכזי) אומרת שיוגי הוא אדם שעבורו הצלחה וכשלון הם היינו הך.

המגמה המערבית היא לרכוש ידע כדי להצליח לשלוט בעולם; לוודא שנהיה חזקים ומוצלחים. הכיוון הוא כלפי חוץ. אבל היוגי יודע שהוא לא יכול לשלוט בעולם. העולם הוא נרחב ובלתי צפוי מכדי שאפשר יהיה לאחוז בו.

במקום לשלוט בעולם, היוגי לומד לשלוט בעצמו. האידיאל היוגי איננו הצלחה, אלא שוויון או השתוות הנפש (equanimity). מהו שוויון-נפש?

שוויון-נפש פירושו שללא תלות בנסיבות אני יכול להיות נינוח, רגוע ושבע-רצון. הצלחה לא תגרום לראשי להסתחרר וכשלון לא יגרום לי לדיכאון. היוגי יודע שנסיבות החיים משתנות ללא הרף. הצלחה לא יכולה להתמיד; בשלב כלשהו היא תתחלף ע"י כשלון. אבל המצב הפנימי שלי יכול להיות קבוע.

אפשר לומר ששוויון-נפש הוא "הומיאוסטזה של התודעה". הומיאוסטזה היא היכולת של מערכת ביולוגית לשמור על תנאים פנימיים קבועים גם כאשר הסביבה משתנה. טמפרטורת הגוף שלנו היא כמעט קבועה, בלי תלות בטמפרטורה החיצונית, גם בחמסין וגם בכפור, אנחנו שומרים על שוויון של חום הגוף. שוויון-נפש הוא היכולת להיות נינוח ומסופק לנוכח שבח או קלון, הצלחה או כשלון, הישג או אובדן רווח או הפסד, ניצחון או מפלה, וכיו"ב.

במערב אנחנו סבורים שאפשר לשלוט בעולם באמצעות קידמה טכנולוגית, אבל אנחנו לא מאמינים שאפשר לשלוט במצבי התודעה שלנו. מצבי הרוח שלנו הולכים ובאים בלי שליטה, המחשבות שלנו נודדות לאן שהן רוצות.

אבל האם באמת אפשר לשלוט על המצב הפנימי? איך אפשר להגיע לשוויון נפש?

זה לא קל – וזו הפרקטיקה היוגית כולה, יש צורך במיומנות שנרכשת בשנים של תרגול. אבל על כך אולי משהו במסר הבא…

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *