על תרגול דהרנא (ריכוז)

מאת: איל שפרוני

האשטנגה יוגה, או היוגה בעלת שמונת האיברים (אשטה – שמונה; אנגה – איבר), הוצעה ע"י פטנג'אלי כדרך להגיע אל הידע המבחין ולמגר את הבורות והבלבול שגורמים לסבל האנושי. האיבר השישי מבין השמונה הוא דהראנה (Dharana); או ריכוז. דהראנה מוגדרת ע"י פטנג'אלי כ"מיקוד המיינד בנקודה מוגדרת בחלל" (סוטרה 3.11).

התמזל מזלי ויכולתי להקדיש את השבוע האחרון של חודש יולי לתרגול מרוכז של דהראנה, במסגרת של סדנת ויפאסאנה של עמותת "תובנה" (אמנם הויפאסאנה היא מדיטציה שהוצעה ע"י הבודהה, אבל בואו לא נשכח: בודהה חי בהודו והיה יוגי, ולכן התובנות שאליהן הגיע מבוססות על מסורת היוגה).

להלן כמה רפלקציות מתוך השבוע הזה.

מדיטציית ויפאסאנה

שב על הרצפה בשקט

עצום עיניים והסתכל פנימה

תהיה כמו הרוח, תהיה כמו המים,

תרגיש את עצמך מלא, תרגיש את עצמך ריק,

תהיה כמו האוויר שהוא ריק במהות, אך ממלא כל דבר

תרגיש שאתה מלא, תרגיש שאתה ריק.

תן לאוויר לזרום דרך הגוף, תן לאוויר לזרום דרך המיינד

תהיה בכל מקום ובשום מקום

תרגיש את עצמך מלא, תרגיש את עצמך ריק,

ההווה הוא כמו בועת סבון: מרהיב, מרתק ולא ניתן לתפיסה

האמת היא כמו בועת סבון, אחזת בה והיא איננה

לכן, תהיה כמו אוויר, תהיה כמו אור

תרגיש שאתה מלא, תרגיש שאתה ריק.

 

בויפאסאנה, הנשימה היא האובייקט העיקרי למיקוד המיינד. מכל התהליכים הפיזיולוגיים שמתרחשים בגופנו ללא הרף יש לנשימה מעמד מיוחד בכך שהיא נמצאת בין המודע ללא-מודע. כמו תהליכי העיכול, בניית התאים וכו', הנשימה מתרחשת כל הזמן ו(למרבה המזל) אינה דורשת התערבות או תשומת לב של החלק המודע שבנו; אבל הנשימה גם נוכחת באופן מידי ברגע שאנחנו מפנים את תשומת הלב אליה. היא משהו שקורה כאן ועכשיו ומהווה את החוויה הבסיסית של הקיום שלנו, מרגע הלידה ועד הנשימה האחרונה כאשר הגוף מסיים את תפקידו. להיות עם החוויה של הנשימה פירושו להיות בזמן הווה; ההקשבה לתחושות הרבות שמלוות את הנשימה מאפשרת להתמקד בכאן ובעכשוו. וכשאנו שמים לב שאנו לא מקשיבים לנשימה, אלא חושבים על זמן או על מקום אחר, הנשימה נמצאת כל הזמן כדי שנוכל לחזור אליה.

 

עד כמה הופתעתי ודאי כשיצאתי מרחם אימי

להרגיש את החומר הזר, האוויר,

חודר לתוכי לראשונה לאחר ניתוק חבל הטבור?

האורח הבלתי קרוא שחדר פתאום למרכז הוויתי.

 

הנשימה הבאה, הנשימה הראשונה

אתה יצור שמעולם לא נשם

כמו דג, או עובר

פתאום אתה מרגיש:

יש תנועה למטה בין הבטן לחזה

מה זה? איך זה קרה?

זה לא אני עשיתי!

זה מרגיש טוב, זה מרגיש נפלא!

הנה זה חלף,

ואז עוד פעם, שוב תנועה,

זה בטח קשור לאוויר

כי יש גם תחושה של זרימה בנחיריים

תחושה קרירה פנימה, תחושה חמימה החוצה

מה זה? איך זה קרה?

זה לא אני עשיתי!

והנה עוד אחת ועוד אחת

אה, זה אולי מה שהם קוראים "נשימה".

הבטן זזה, אוויר נכנס, הבטן זזה, אוויר יוצא.

הנה זה קורה, זה לא אני עושה.

עוד פעם נשימה, עוד פעם נשימה,

עוד פעם נשימה, עוד פעם …

 

 

את הקטע הבא צריך לחזור ולקרוא שוב ושוב עד לצליל הגונג (45 דק')

(בסדנה שעשיתי ישבנו כל פעם 45 דק' ואות הסיום היה צליל של גונג)

התמקד במרכז הסרעפת

ברגע המדויק שבו נגמרת הנשיפה

שחרר את עצמך והמתן.

האם תבוא עוד נשימה?

אל תעשה כלום כדי להביא אותה

אל תעשה דבר להתנגד לה

פשוט התבונן פתוח וערני, האם היא תבוא?

היה נקי מציפיות, נקי מהתנגדויות.

הנה, היא באה – זה חסד!

מעט אוויר חודר פנימה ואז יוצא החוצה.

 

התמקד במרכז הסרעפת

ברגע המדויק שבו נגמרת הנשיפה

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *