רקע לסוטרות היוגה

מבוא קצרצר לסוטרות היוגה של פטנג'לי

מאת: איל שפרוני

סוטרות היוגה של פטנג'לי כוללות 196 סוטרות או פסוקים קצרים והן נחלקות לארבעה פרקים. הן נחשבות לניסוח התמציתי של היוגה הקלאסית והן זכו לעשרות ומאות פרשנויות. ארבעת הפרקים הם:

  1. Samadhi Pada – על סמאדהי (השתקעות או היספגות באמת)
  2. Sadhana Pada – על תרגול
  3. Vibhuti Pada – על כוחות
  4. Kaivalya Pada – על שחרור וחופש

ארבעת הפרקים מקבילים לארבעת שלבי החיים (ashramas) במסורת ההינדית, לשלושת הגונות והמצב שמעבר לגונות (sattva, rajas, tamas & gunatita) ולארבעת מטרות החיים (purusarthas).

 

מבין ארבעת הפרקים הללו, הפרק השני: "על התרגול" (Sadhana Pada) הוא אולי החשוב ביותר עבורנו. בפרק זה מציג פטנג'לי (Patanjali) את האשטאנגה יוגה – שמונת איברי היוגה, ומתאר בפירוט את חמשת האיברים הראשונים.

 

אסקור להלן כמה מושגי מבוא שנחוצים כדי להבין את הסוטרות.

  • מהי סוטרה? מהן היוגה סוטרות?

סוטרה מילולית היא נים, או חוט (thread), הסוטרות יחד שוזרות חוט של תורה כלשהי. הסוטרות הן קצרות ותמציתיות ונועדו כעזר לזיכרון. מבחינה זו הם כמו הערות שמרצה רושם כדי שיעזרו לו להיזכר בדברים שהוא עומד להשמיע. יש חשיבות לתמציתיות משום שהסוטרות נועדו לשינון והעברה בע"פ. יש חשיבות גם לאיכות הצלילית של הסוטרות, משום שבעבר נהגו ללמוד לשיר אותן, אפילו לפני לימוד המשמעות שלהן.

סוטרות היוגה של פטנג'לי נחשבות לניסוח התמציתי של היוגה הקלאסית והן זכו לעשרות ומאות פרשנויות. הפרשנות הראשונה והסמכותית נעשתה ע"י ויאסה (Vyasa) (המחבר המיתולוגי של המאהבהרטה); פרשנות קלאסית זו נכתבה סמוך לזמן שבו משערים נכתבו הסוטרות, וכל הפרשנים המאוחרים יותר מתייחסים אליה. סוטרות היוגה נחשבות לאחת מששת הדארשנות (האסכולות) של החשיבה ההודית הקלאסית. לסוטרות יש מבנה לוגי-דדוקטיבי המתחיל בניסוח עקרון כללי ולאחר-מכן מסביר ומפרט אותו.

מהי החשיבות של הסוטרות עבורנו? למרות המרחק הגדול בתרבות ובזמן, יש אמיתות קיומיות שהן נצחיות. הבעיות שמתוארות בסוטרות, והדרכים להתגבר עליהן, רלבנטיים לעולם המודרני של המאה ה-21 ממש כמו שהיו בהודו בתקופת פטנג'לי. האמיתות הרוחניות המבוטאות בסוטרות אינן בנות חלוף. המילים של פטנג'לי הן רלבנטיות ורעננות היום כפי שהיו תמיד וכפי שיהיו כנראה בעתיד.

עם זאת, צריך לזכור שהתרגום של המונחים מסנסקריט הוא קשה ומאוד רצוי ככל האפשר להכיר את המונחים הבסיסיים בשפת המקור. צריך לזכור גם שכל תרגום הוא פירוש כלשהו של המתרגם, לכן כאשר לומדים את סוטרות היוגה (כפי שראוי שיעשה כל תלמיד יוגה) צריך להיעזר בכמה תרגומים ולהשוות ביניהם.

 

  • מיהו פטנג'לי?

לא הרבה ידוע על פטנג'לי, מרבית החוקרים מעריכים שהוא חי במאה השנייה או השלישית לספירה. האגדה מספרת שהוא נשמה מפותחת שבחרה לחזור אל העולם כדי לסייע לאנושות. פטנג'לי קיבל גוף כדי שיוכל לחוות את השמחות והעצב של בני האדם ולסייע להם בדרך לשחרור.

אפשר להתייחס לפטנג'לי כאל רופא נפש במובן העמוק של המילה. הסוטרות מגדירות את הקיום האנושי ומזהות את הסבל הבלתי נמנע שכרוך בחיי אנוש, הן מתייחסות לסבל כאל מחלה מנטאלית, מגדירות את התסמינים, את הסיבות ואת המרשמים הדרושים כדי לרפא את המחלות הללו.

 

  • פורושה (purusha) ופראקריטי (prakriti)

התפיסה שמציע פטנג'לי (בניגוד לתפיסה המוניסטית של אסכולת הוודאנטה) היא דואליסטית ומושתתת על שני עקרונות מהותיים:

  • פורושה – העיקרון הרוחני, הנשמה, ה-drastr או: הרואה, המתבונן, העד
  • פראקריטי – העיקרון החומרי, החומר, הטבע, ה-drsya הנראה

סוטרה 2.20 מגדירה את הפורושה כמשהו חסר איכויות, נצחי, בלתי מושפע ובלתי משתנה.

כבני-אדם בעלי מודעות יש לכולנו תחושה שיש בתוכנו מישהו או משהו שמתבונן ללא הרף על התופעות. פורושה הוא השם שניתן לאותה חוויה סובייקטיבית של 'מתבונן' או 'עד' פנימי. כאשר אנו חשים בתוכנו שלווה, בהירות ושלום פנימי זו חוויה של פורושה; זו אינה התרגשות או הנאה שנגרמת כאשר מתבוננים במשהו יפה, אלא שביעות רצון פנימית עמוקה ומשוחררת מרגשות ושיפוטים.

פראקריטי הוא כל השאר, כל מה שנתון לשינוי, נכחד ונוצר. הגוף והנפש (מיינד) שלנו הם חלק מהפראקריטי.

השורש של הסבל, לפי פטנג'לי נובע מהערבוב (samyoga) בין הפורושה לפראקריטי וההזדהות שלנו עם מה שמשתנה ונכחד.

 

  • שלושת הגונותרגא'ס (rajas), טאמאס (tamas), סאטווה (satva)

לפי התפיסה של היוגה, המציאות, או הפראקריטי מורכבת משלוש איכויות. אלו הן איכויות בסיסיות ביותר שמרכיבות את כל המהויות החומריות והמנטאליות (מקביל אולי לחלקיקים האלמנטאריים של הפיזיקה המודרנית). לרב, הן לא מופיעות בצורה טהורה, אלא כתערובת כלשהי, שבה אחת מהגונות שלטת.

טמאס – היא עכירות, התמדה, עייפות, חוסר טוהר, וצבעה שחור

רג'אס – היא פעלתנות, להיטות, דינאמיות וצבעה אפור

סאטווה – היא טוהר, צלילות, בהירות וצבעה לבן

 

  • מושגי הקארמה, וסאמסקרה

לפי תורת הקארמה לכל פעולה יש תוצאה. הלידה שלנו, הגורל, ההתנסויות שנעבור, האופי שלנו וכו' נקבעים לפי הפעולות שלנו בחיים הנוכחיים והקודמים. הקארמה היא חוק טבע ואין להשתחרר ממנו – לכל פעולה יש השפעות. המשקעים של פעולות העבר נקראים סאמסקרות(samskarass) והם מקבילים במובן מסוים למשקעים הלא-מודעים בתיאוריה הפרוידיאנית (אלא שכאן המשקעים יכולים לנבוע מגלגולים קודמים).

 

  • דוקההסוקהה

דוקהה זה סבל, אבל זה כולל כל סוגי המועקות, תסכולים, מצבי-רוח שליליים וכו' (אולי באסה זה תרגום מדויק יותר). המונח דוקהה מבטא את אי-הנחת, חוסר ההסתפקות, חוסר שביעות הרצון שמלווה את החוויה האנושית. סוקהה זה ההיפך מדוקהה, כלומר תחושה של נחת ורוממות רוח, שמחה. מטרת היוגה היא להורות לנו את הדרך לשחרור מהדוקהה שמלווה את הקיום האנושי. פטנג'לי מגדיר את הסבל מזהה את הקלאשות שהן הסיבות לסבל ומציג דרך (אשטאנגה יוגה – או יוגה בת שמונה האיברים) כדי להתגבר על הסבל.

יש כאן: 1. זיהוי סימפטומים 2. דיאגנוזה 3. פרוגנוזה (כלומר, יש דרך לריפוי) ו-4. מרשם או דרך פעולה מומלץ.

 

כדאי להכיר גם את מושגי הרקע  הבאים, למרות שאינם חלק מסוטרות היוגה.

  • נתיבי היוגה

שלושת הנתיבים הרוחניים הגדולים של הפילוסופיה ההודית הם: קארמה יוגה, בהקטי יוגה, ניאנה יוגה.

  • קארמה (karma) יוגה – נתיב הפעילות, של שירות לא אנוכי לאנושות מבלי לצפות לתמורה או לפרס.
  • בהקטי (bhakti) יוגה – נתיב הדבקות, התמסרות והאהבה לאדון הכל
  • ניאנה (jnana) יוגה – נתיב החוכמה והידע הרוחני

כל אדם לפי נטיות אופיו יכול לבחור את הדרך המתאימה לו: הפעיל יבחר בקארמה יוגה, הרגשי והדבק – בבהקטי והנוטה לחשיבה פילוסופית ולהתעמקות – בניאנה.

יש גם:  ראג'ה או דהיינה יוגה (היוגה המלכותית – יוגה של מדיטציה).

האתה יוגה – היא היוגה של הידע האזוטרי על הגופנפש לרבות אסנות, עירור הקונדאלני, והקריות השונות.

ויש עוד הרבה סוגי יוגות.

 

  • דהרמה ומוקשה

דהרמה ומוקשה הן שתיים ממטרות החיים (פורושארטה). דהרמה היא המדע של התפקיד הדתי-חברתי של האדם. הדהרמה של האדם היא התפקיד שעליו למלא בחייו, המסגרת החברתית והמשמעת המוסרית שצריכה להדריך אותו. אפשר לתרגם דהרמה לדת, מסורת או משמעת חברתית. דהרמההיא זו שמחזיקה את האדם לבל ייפול לתהומות החטא וחוסר המוסריות ושומרת על החברה מהרס וניוון. המטרה של חוק הדהרמה היא גאולה או שחרור – מוקשה. מוקשה היא השתחררות מכבלי העולם הזה, ממעגלי הלידות והמוות (סאמסרה) ומהסבל של הקיום האנושי. אם דהרמההיא הזרע של היוגה, הרי שמוקשה או קאיווליה היא הפרי.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *