על איינגאר יוגה

שיטת איינגאר היא שיטת תרגול יוגה שפותחה על ידי המאסטר ב.ק.ס איינגאר (1918-2014). שיטה זו מתרכזת בהוראה של אסנות – תנוחות היוגה, ופראנאיאמה – תרגילי שליטה בנשימה ובפראנה. ייחודה של השיטה הוא הדגש על יציבה נכונה והיערכות נכונה של איברי הגוף (alignment) בכל תנוחה. השיטה מתמקדת בפרטים של כל תנוחה ותנוחה וחותרת לביצוע מושלם. עבודה על התנוחות באופן זה לא רק שמאפשרת לבצען בצורה נכונה, בהתאם למבנה האנטומי , אלא גם יוצרת חיבור של התודעה לגוף. המתרגל עסוק בפרטים הרבים של ביצוע התנוחה ולכן נוכח בזמן הווה ושומר את תשומת הלב בגוף בפעולה שלו. ההתבוננות פנימה מביאה לריכוז, לרגיעה ולשלווה – סגולות שכמעט נשכחו בעולם המודרני, חסר המנוחה ואחוז התזזית. זהו צעד ראשון לאינטגרציה בין הגוף והנפש, מה שמוליך למטרה הסופית של היוגה שהיא אחדות של הגוף, הנפש והנשמה ושל התודעה הפרטית עם התודעה האוניברסאלית.

תרגול עקבי ומדויק של אסנות ופראנאיאמה מחזק ומגמיש את הגוף, מגביר את העמידות בפני מחלות, שומר על הבריאות והחיוניות של תאי הגוף עד לגיל מאוחר ומיטיב במצבים רבים של בעיות רפואיות. שיטת איינגאר זוכה לפופולריות רבה וכיום יש עשרות ואולי מאות מרכזים להוראתה בכל רחבי העולם.

ב.ק.ס. איינגאר, חקר בשנים הרבות שבהן הוא מתרגל יוגה, את תנוחות היוגה לעומק שלא היה ידוע קודם לכן, והגיע לתובנות מעמיקות בנוגע לאנטומיה, לפיזיולוגיה ולפסיכולוגיה של התנוחות. בשנת 1975 הקים איינגאר מרכז להוראת יוגה בפונה. המרכז נקרא (על שם Ramamani, אשתו המנוחה) RIMYI. ממשיכי דרכו של ב.ק.ס. איינגאר, בתו גיטה (Geeta, שנולדה ב-1945), בנו פרשנט (Prashant) ונכדתו אבהיג'יטה, יחד עם מורים רבים נוספים, מלמדים במרכז RIMYI בפונה.

איינגאר גילה את הקשר בין פעולות מעודנות שנעשות בתנוחה (כמו הנעת העור לכיוון מסוים) לבין התחושה של השהייה בתנוחה והאפקט המנטלי שלה. הוא פיתח גוף ידע טכני רחב היקף על התנוחות, הפעולות שצריך לעשות בהן ועל הכיוונים שבהם יש להניע את האיברים – כל זה כדי למצוא את ההיערכות האנטומית הנכונה (אליינמנט). אפשר לקבוע ששיטת איינגאר היא מדע של הקשרים בין הגוף לנפש.

ההבנה המעמיקה של האנטומיה של התנוחות (ולעיתים גם שימוש בעזרים – props) מאפשרים לשהות בתנוחות משכי זמן ארוכים. לכך יש חשיבות עליונה משום שהאפקטים של התנוחות מבשילים בתהליך שלוקח זמן. כמו שאי אפשר לזרוק אורז לסיר מים רותחים ולצפות שהאורז יהיה מוכן בן רגע, כך אי אפשר לצפות שהאפקטים של התנוחה יתקבלו משהייה של שניות אחדות. התהליכים הפיזיולוגיים והמנטליים דורשים זמן. יש תנוחות בהן שוהים דקות אחדות אבל יש תנוחות (כמו למשל עמידת ראש או עמידת כתפיים) שבהן, כדי למצות את האפקט המלא של התנוחה, יש לשהות עשר, עשרים ואף שלושים דקות!

שיטת איינגאר מאופיינת גם בהבנה מעמיקה של סדרות התרגול, ביצוע סדרה של תנוחות בונה אפקט מצטבר ומועצם. יש חשיבות לסדר ביצוע התנוחות, למשל, תרגול תנוחות עמידה לפני עמידת ראש, יצור אפקט שונה למדי מביצוע אותן תנוחות אחרי עמידת ראש. מורי איינגאר יוגה יודעים כיצד ליצור סדרות של תנוחות כדי להשיג אפקטים רצויים ברמה האנטומית, הפיזיולוגית או המנטלית.

דגש חשוב נוסף של שיטת איינגאר היא החשיבות של תנוחות העמידה והתנוחות ההפוכות. תנוחות העמידה הן הבסיס לתרגול כולו. בתנוחות אלו התלמיד לומד את הדיוק והאליינמנט המאפיינים את השיטה, הוא מכין את הגוף מבחינת חוזק וגמישות לתנוחות המתקדמות יותר. תנוחות העמידה מכינות לכל שאר משפחות התנוחות משום שהן מגמישות את הגוף כהכנה לכפיפות קדימה, לכפיפות אחורה ולפיתולים; הן בונות חוזק, שיווי משקל ויוצרות תנועה חופשית במפרקים. לכן בשעורי מתחילים של איינגאר מתרכזים בתנוחות העמידה.

התנוחות ההפוכות (בעיקר עמידת ראש ועמידת כתפיים), מהוות נדבך חשוב נוסף בשיטה. הערך של התנוחות ההפוכות לא יסולא בפז, הן מועילות ביותר לכל המערכות בגוף: מערכות הזרימה וההפצה (דם ונשימה) מערכות הבקרה (עצבים והפרשת ההורמונים), מערכות החיסון, ומערכות העיכול והרבייה. הן יוצרות שקט ומיקוד ומפתחות עמידות, סבלנות וריכוז. מתרגלים ותיקים של שיטת איינגאר לא מוותרים על תרגול תנוחות אלו, וגם בימים בהם הזמן דוחק הם משתדלים למצוא לפחות חצי שעה לתרגל תנוחות אלו וכאשר הזמן מצוי בידם הם מקדישים שעה ואף יותר מתוך זמן התרגול לתנוחות אלו. קראו עוד על החוויה של התנוחות ההפוכות.

שיטת איינגאר היא מגוונת ביותר וכוללת בתוכה אופני תרגול רבים. התרגול כולל את כל המשפחות של התנוחות ויכול להיות דינאמי או איטי, בהתאם לתנאים, לנסיבות ולמטרות של התרגול. נדבך חשוב הן התנוחות השיקומיות (הרסטורטיביות). בתרגול רסטורטיבי משתמשים בעזרים שונים (props) כמו כסאות, ספסלים, חבלים המעוגנים לקיר או לתקרה, בולסטרים, משקולות ועוד כדי לשהות בתנוחות לאורך זמן, באופן נכון וללא מאמץ. זו מתנה מופלאה – הדבר הקרוב ביותר לגן-עדן עלי אדמות שאני מכיר! תנוחות אלו מועילות במיוחד כאשר מרגישים תשישות פיזית או מנטלית או כאשר רוצים ליצור הפנמה והתבוננות מעמיקה. השימוש בעזרים ובתמיכות מאפשר לכל אדם, ללא תלות בגילו או במצב בריאותו ליהנות מהאפקטים של תנוחות מתקדמות, כאלו שללא עזרים הן אפשריות רק למתרגלים מתקדמים ביותר. בדרך זו איינגאר הנגיש את היוגה לכל אחד והעניק את המתנה של התרגול גם לאנשים עסוקים שאינם יכולים להקדיש שעות רבות לתרגול יומי.

לאיינגאר הייתה אמונה עמוקה בערך הגדול של תרגול היוגה והוא עבד שנים רבות כדי לאפשר למספר גדול ככל האפשר של אנשים ליהנות מהפירות של תרגול זה. דוגמה לכך היא השימוש בעזרים. העזרים (או הפרופס) שימושיים גם בתרגול לא רסטורטיבי. למשל, בתנוחות עמידה מסוימות אפשר להשעין את כף היד על קובייה במקום על הרצפה או להישען על קיר, וכך גם אנשים שעדיין לא פיתחו מספיק תנועה במפרקים, או שסובלים מבעיות קלות יכולים לבצע את התרגול. העזרים גם מאפשרים להשיג אפקטים שונים בתנוחות וכך מלמדים לבצע את הפעולות הנכונות בתנוחה, גם כאשר היא מבוצעת ללא עזרים. השימוש בעזרים עוזר לחדד את המודעות ופותח שדה שלם של השוואה, בדיקה, חקירה והתנסות בתרגול. לכן שימוש מושכל בעזרים הוא נדבך חשוב של השיטה. קראו ראיון שבו מסביר איינגאר כיצד פיתח את העזרים.

ההבנות העמוקות של האפקטים של התרגול אפשרו לאיינגאר להשתמש בתנוחות ובאמנות הנשימה (פראנאיאמה) כדי לאפשר גם לאנשים הסובלים ממגוון רחב של בעיות בריאות לתרגל יוגה ולהתגבר על החוליים שלהם. מתחילת דרכו ביוגה הוא התפרסם ביכולתו לרפא אנשים בעזרת יוגה. מרכיב חשוב נוסף של שיטת איינגאר הא אפוא היוגה הטיפולית. גם בתחום זה נעשה שימוש נרחב בעזרים שפותחו במהלך השנים ע"י איינגאר. בקבוצה טיפולית יהיו על-פי-רב, בנוסף למורה גם עוזרים אחדים שיסייעו למתרגלים להתמקם נכון בתנוחה ולקבל את המתיחה הנדרשת. באופן זה גם אנשים מוגבלים פיזית וגם אנשים שסובלים מבעיות מנטליות יכולים להיעזר ביוגה, ובהמשך ללמוד להשתמש בה גם באופן עצמאי כדי לשמור על בריאותם ועל כושרם.

לסיכום המאפיינים העיקריים של שיטת איינגאר הם:

• הקפדה על הדיוק ועל הפרטים הטכניים של ביצוע האסנות, תוך חתירה לביצוע מושלם
• פיתוח יכולת לשהייה ממושכת באסנות ולתרגול מעמיק של פראנאיאמה
• הבנה של רצפי תרגול שונים שנועדו ליצור אפקטים שונים על הגוף והנפש
• התאמה אישית של כל תנוחה ליכולתו האישית של כל מתרגל ושימוש בעזרים כדי להשיג אפקטים נוספים בתנוחות.
• דגש על תנוחות עמידה המהוות בסיס ומכינות את הגוף לתנוחות מתקדמות יותר
• יוגה תרפיה: שימוש בתנוחות היוגה בתוספת אמצעי עזר שונים (חגורות, שמיכות, כסאות וכו') לריפוי ולשהייה ממושכת בתנוחות משקמות

קראו עוד על איינגאר האיש ופועלו ומאמרים על על איינגאר יוגה