על סנטושה והתגברות על מחשבות שליליות

הטאו טה צ'ינג אומר:

אין פשע גדול יותר מהליכה בעקבות התשוקה

אין אומללות גדולה יותר מלהיות לא-מרוצה,

אין אסון גדול יותר מתאוות בצע,

על כן, בשביעות הרצון מידיעת הסיפוק תהיה מרוצה תמיד

 

הכלכלה הקפיטליסטית יוצרת חוסר שביעות רצון, ע"י כך שהיא מעוררת ללא הפסק רצונות וצרכים חדשים. היא גם מטיפה לשאפתנות ולאי-הסתפקות וגורסת שרק בדרך זו נגיע להתפתחות ושגשוג., היוגה לעומת זאת מעלה על נס חיים פשוטים ושביעות הרצון – סנטושה היא שביעות רצון, זוהי הניאמה השנייה (2.32). ב"יוגה ואסישטהה" נאמר ששביעות רצון היא אחת מארבע שומרות השער להארה. שביעות רצון אינה השתמטות מאחריות ומרצון להתקדם, אלא תחושה של שפע שנובעת מאי-חמדנות ושלווה.

סוטרה 2.42 אומרת שסנטושה מוליכה לאושר העילאי. להלן תרגום אחד לאנגלית של סוטרה זו:

From contentment unsurpassed happiness is gained.

אך כיצד נטפח סנטושה? איזה סוג של אימון נדרש כדי שנחווה יותר שביעות רצון ושמחה בחיינו?

סוטרה 2.33 אומרת שכאשר עולות מחשבות שליליות, יש לטפח את היפוכן. כלומר, כאשר התודעה מוצפת בייאוש, כעס, רגשות אשמה, קנאה וכו', יש להתרכז בשמחה, נדיבות, ידידות, קבלה, חמלה וכו'.

מדוע רצוי וחשוב להימנע מחשיבה שלילית?

על כך משיבה סוטרה 2.34, שאותה תרגם דני רוה כך:

להתרכז בהיפוכן, כלומר (לזכור) שמחשבות על פגיעה וכדומה, בין אם כבר התממשו, נועדו להתממש או זכו לעידוד (ממישהו אחר); בין אם מקורן בתאוות-בצע, כעס או בלבול; ובין אם הן מתונות, בינוניות או חזקות בעוצמתן, מובילות לסבל ובערות אינסופיים.

ובתרגום של Edwin Bryant:

Negative thoughts are violence, etc. They may be [personally] performed, performed on one's behalf by another, or authorized by oneself; they may be triggered by greed, anger, or delusion, and they may be slight, moderate, or extreme in intensity. One should cultivate counteracting thoughts, namely, that the end results are ongoing suffering and ignorance.

"מחשבות על פגיעה וכדומה" – פגיעה היא ההיפך מאהימסה (היאמה הראשונה), לכן סביר להניח שה"וכדומה" מדבר על הפרות של שאר היאמות: כלומר, לזכור שדברי שקר, גנבה, העדר ריסון וחמדנות מובילים בהכרח לסבל.

מעשים שנובעים ממחשבות שליליות כאלו, בין אם בוצעו ע"י האדם, או שהוא שלח מישהו לבצע במקומו, או אפילו אם נעשו רק בהסכמתו ובאישורו – מוליכים לאותה התוצאה.

מעשים כאלו יכולים לנבוע מאחד מ"שלושת הרעלים" – חמדנות (רצון לעוד, היאחזות, השתוקקות), כעס (הדיפה וסלידה מדבר לא רצוי) ובלבול.

הם יכולים להיות בעוצמות שונות ובכל מקרה יוליכו לבערות וסבל אינסופיים.

מדוע אינסופיים? כי פירות הקארמה יכולים להבשיל בכל זמן עתידי.

מה הקשר של זה לסנטושה?

כאשר מתרגלים יאמה או ניאמה רצוי להתרכז ביאמה או ניאמה אחת בפרק זמן נתון, כך שהיא תהיה בתודעה כל הזמן. אם מחליטים לטפח שביעות רצון, אז צריך להיות בערנות על-מנת לזהות כל מחשבה של אי שביעות רצון, או אי-נחת, אפילו קלה. עצם הזיהוי יכול לעזור. אבל התרכזות בהיהפך (פראטיפאקשה בהוונם) יכול להוביל לתוצאה טובה יותר. כדי להעלות מחשבות הפוכות אפשר לנקוט בשתי טכניקות.

האחת היא להיזכר ברגעים של שביעות רצון טהורה, להתרכז בהם  ולנסות לעורר את אותה האנרגיה ואותה בתחושה שליוותה רגעים אלו.

השנייה היא להוקיר תודה. להתרכז במה שיש ולהודות על זה. תרגול יומי-יומי של הכרת תודה יעזור לטפח שמחה ושביעות רצון. זה לא מסובך, צריך רק להקדיש כמה רגעים ביום להרהור בכל המתנות שקיבלנו ושמוענקות לנו מדי יום. עצם זה שהתעוררנו בבוקר, ואנחנו יכולים לנשום, לחשוב, להרגיש זו כבר מתנה. היחסים שיש לנו עם אנשים שאנחנו אוהבים הם דבר יקר ערך וכל מה שיש לנו חומרית ורוחנית. אם נלמד לא לקבל את הכל כמובן מאליו, ולברך ולשמוח במה שיש לנו, נוכל לחיות בשביעות רצון.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *